ישר! תקדם ותיישם תכנית חירום לאומית למאבק בפשיעה, שתחזיר את הסדר לרחובות ואת הביטחון לאזרחים.
הממשלה מפקירה את ביטחון האזרחים
בשנים האחרונות נשברו שיאים שליליים במספר מקרי הרצח, בעבירות אלימות חמורות, בפשיעה מאורגנת ובסחיטה. תחושת הביטחון של אזרחים רבים נשחקה – בפרט בפריפריה ובקרב אוכלוסיות מוחלשות.
משבר ביטחון הפנים בישראל אינו "גל פשיעה" רגעי, אלא הצטברות של תהליכי עומק: התרחבות הפשיעה המאורגנת, שחיקת יכולת האכיפה, היחלשות אמון הציבור במערכות ופגיעה מתמשכת במשילות.
במקביל להחרפת המשבר בשטח, המשטרה עצמה חוותה טלטלות והפכה יעד ל"ניצול פוליטי". כאשר מערכת האכיפה נתפסת כמוטה ופוליטית, האזרחים הם אלו שמשלמים את המחיר. אמון הציבור במוסדות המדינה והשוויון בפני החוק הם מרכיב יסוד של מדינת חוק דמוקרטית. כשהם נשחקים, מתחיל מדרון לאובדן שליטה וסדר.
עולים על דרך הישר!
ישר! צופה פני עתיד ורואה מדינה שבה כל אזרח ואזרחית חיים בביטחון – בכל רחוב, בכל עיר, בכל קהילה. מדינה שבה החוק חל על כולם במידה שווה, שבה כל עסק יכול לצמוח מתוך עבודה קשה וללא פחד, ובה כל תושב יודע שמאחוריו עומדת מדינה שתפעל בשבילו.
אסטרטגיית ישר! לביטחון פנים ומשילות מבוססת על תפיסה כי ביטחון פנים הוא מרכיב מרכזי בביטחון הלאומי, המחייב מעבר ממדיניות תגובתית למדיניות יזומה. המדינה תפעל להחזרת השליטה והמשילות; היא אינה מחכה, היא אקטיבית ופועלת לשינוי המצב.
לוקחים אחריות
המדינה אחראית לביטחון כל אזרח, בכל מרחב ובכל זמן. ביטחון פנים אינו "כשל מקומי" ואינו בעיה של רשות חלשה או חברה בעייתית – הוא ביטוי ישיר לנכונות המדינה לממש ריבונות ולהגן על אזרחיה.
מדינת חוק לכל
אין ביטחון בלי חוק ואין חוק בלי שוויון באכיפה. שיקום אמון הציבור לא ייעשה בהכרזות – אלא באכיפה עקבית, שקופה ונושאת תוצאות. מינוי בכירים בשירות הציבורי ובמערכות הביטחון ישוב לשמש דוגמה חיובית לנורמות המצופות ויהווה עוגן למושג "מנהל תקין".
ממגננה למתקפה
ישראל ניהלה עד כה מדיניות תגובתית – טיפול באירועים נקודתיים, לא במגמות ובבעיות שורש. המעבר הנדרש הוא לפירוק המבנים שמאפשרים לפשיעה להתקיים. נעביר מרכז כובד משמעותי לתחום המניעה ופירוק תשתיות הפשע, מרכיבים קריטיים ליצירת חברה בטוחה.
נקים קבינט לאומי ייעודי שירכז סמכויות, מודיעין ויעדים ויתאם בין המאמצים, בהובלת פרויקטור ממשלתי תחת ראש הממשלה והשר לביטחון פנים, שיוביל מאבק מתואם וחוצה משרדי ממשלה, בפשיעה המאורגנת. המאבק בפשיעה יעמוד בראש סדר העדיפות וכלל משרדי הממשלה יפעלו בתיאום במהלך רחב היקף.
אובדן המשילות הוא משבר לאומי עמוק וחוצה תחומים, הגיע הזמן לטפל בו ככזה.
נבנה תוכנית רב־שנתית להתעצמות משטרת ישראל, הכוללת תיקון לפקודת המשטרה, תכנון ארוך טווח של כוח אדם והכשרות, שילוב ופיתוח אמצעים טכנולוגיים, תשתיות ויכולות חקירה ואכיפה מתקדמות. לצד זאת, יוקצה תקציב חירום לארבע שנים לצמצום פערי כוח אדם, חיזוק מערכי החקירה והמודיעין והאצת פריסת יכולות מבצעיות.
נלווה את המהלך בחיזוק הממלכתיות, המנהל התקין והעצמאות המקצועית של המשטרה, תוך קידום מנגנוני מינוי וקידום מבוססי מצוינות, ניסיון ויכולות מקצועיות, שיבטיחו ארגון יציב, מקצועי ואפקטיבי לאורך זמן.
עצמאות המשטרה תעוגן בחקיקה, וגורמים פוליטיים יחדלו לעסוק במינויים וחקירות.
נקים מערך אכיפה ייעודי להתמודדות עם הפשיעה המאורגנת, אשר יכלול יחידות חקירה ומודיעין ייעודיות, לצד גוף תביעה ייעודי בפרקליטות ובתי משפט מתמחים בעבירות פשיעה מאורגנת. המערך יאפשר לראשונה טיפול משולב ורציף בתיקי פשיעה מאורגנת – החל בשלב איסוף המודיעין והחקירה, דרך ניהול ההליך המשפטי ועד מיצוי הדין וחילוט נכסים.
מטרת המהלך היא לקצר הליכים, לחזק מומחיות מקצועית ולהבטיח טיפול יעיל בתשתיות הפשיעה, לצד טיפול באירועים פליליים נקודתיים, תוך בניית סל כלים מנהליים (כלכליים ואחרים), שיאפשרו את פתרון המשבר בטווח זמן מהיר.
נקדם מאבק מערכתי בתופעת הפרוטקשן (גביית דמי חסות) באמצעות: יחידות אכיפה ייעודיות בצפון ובדרום, חקיקה משלימה, רגולציה בעולמות הביטוח, חיזוק הרשויות המקומיות והגנה אפקטיבית על נפגעים. כך, גם נילחם בתופעה וגם נמנע אותה מלכתחילה. המדינה תעמיד מנגנוני הגנה, ליווי וחיסיון לאזרחים שמתמודדים עם איומים, סחיטה ואלימות כחלק בלתי נפרד מהמאבק בפשיעה.
נקדם פעולה משותפת עם הנהגת החברה הערבית והקהילה, ובהתגייסותה האקטיבית של החברה הערבית לטיפול בפשיעה. החל מגיוס צעירים לשירות אזרחי חובה באופן ממוקד במלחמה בפשיעה במגזר הערבי ודרך פעולה עם גופי האכיפה. לצד פעולת אכיפה ממוקדת והרחבת השימוש באמצעים טכנולוגיים מסייעים.
הממשלה תקדם תוכנית מקיפה למניעה ולטיפול באלימות נגד נשים, משפחה, נוער וילדים (פיזית, מינית וכלכלית), תוך הרחבת השימוש באמצעים טכנולוגיים ושילוב כוחות רב משרדי. הטיפול בתופעת האלימות המגדרית והמשפחתית יכלול עיסוק בשורש התופעה, בחינוך ובתקצוב תכנית ממשלתית סדורה הכוללת תמיכה בארגונים חברתיים ומסגרות חינוך, כחלק מרכזי באיתור ובטיפול.
נפעל למיגור תופעת אלימות נוער גם בכלים חינוכיים, תכניות לנוער בסיכון ותקצוב ייעודי למניעה בבתי הספר.
נגבש תפיסת הגנה אזרחית־יישובית לאומית חדשה, המבוססת על למידה מלקחי שבעה באוקטובר ועל ההבנה כי ביטחון הפנים מחייב נוכחות מבצעית, מוכנות אזרחית והגדרת אחריות ברורה בין גופי המדינה, הרשויות המקומיות והקהילה. במסגרת זו:
נקים צוות ממשלתי להגדרת קריטריונים, המבוססים על ניתוח האיומים, לסיווג היישובים, רכיבי הביטחון לכל יישוב, עיר ומועצה, והקצאת משאבים לסל ההגנה, המותאם לכל ישוב, שתספק המדינה.
נגדיר תו תקן להכשרה, מימון ומבנה ההגנה היישובית ויוקצה סל כלים ממשלתי הבנוי כמעטפת הגנה מערכתית.
כל אזרח ידע למי פונים, מי יגיע לסייע ותוך כמה זמן – ולא יישאר לבד מול איום.
נגדיר יעד לאומי במסגרת הקבינט למלחמה בפשיעה, לטיהור המערכת הכלכלית מתשתיות פשיעה. המאבק יתמקד בפירוק "צינורות החמצן" של ארגוני הפשיעה: זרימת כסף, הלבנת הון, שליטה בשטח, הפחדה וגביית דמי חסות והוא יכלול שימוש בכלים מנהליים, כלי חילוט כלכליים, סגירת עסקים עברייניים, ניתוק הפשיעה ממוקדי כוח מקומיים ופגיעה ביכולת ההתאוששות שלהם.
נפתח יכולות ייעודיות לאיתור, חקירה ואכיפה בזירה זו, תוך שמירה על זכויות הפרט: התאמת חקיקה, פיתוח יכולות טכנולוגיות, הכשרת כוח אדם ושיתוף פעולה עם המגזר הפיננסי והטכנולוגי. לאור העלייה במקרי פשיעה דיגיטליים ועוקץ אינטרנטי, ישראל לא תשאר מאחור מול איום מתהווה זה, העלול לפגוע בכל אזרח ועסק.
נקים ועדת שרים למלחמה בשחיתות, שתביא המלצות קונקרטיות לשינוי בחקיקה ותקנות, כחלק מתפיסה מניעתית והטמעת נורמות שלטון של מדינה דמוקרטית מתקדמת.
ישנו קשר ישיר בין שחיתות ציבורית ובין פשיעה. הממשק בין גורמים עברייניים לאנשי ציבור ופקידים בכירים הוא הרסני ונטפל בפרצות שחיתות ציבורית, המותירות "שערים ללא שוער" לפעילות עבריניית.