כבית הלאומי של העם היהודי, ישראל מחויבת לשני דברים בעת ובעונה אחת: להמשיך לקלוט עלייה ולבלום את מגמת העזיבה של אזרחיה. שני האתגרים הללו הם פניהם של אותו מטבע - והזנחתם מהווה איום אסטרטגי על עתיד ישראל.
יותר ויותר ישראלים עוזבים את הארץ
בשנים 2023–2025 עזבו את ישראל למעלה מ-130 אלף ישראלים. שנת 2024 הייתה השנה עם מאזן ההגירה השלילי הגדול ביותר בתולדות המדינה – כ-60,000 יותר ישראלים עזבו, מאשר חזרו.
ב-2024 ישראל עברה לראשונה למאזן הגירה שלילי גם בקרב אקדמאים. רופאים, מהנדסים, מדענים – עוזבים, וישראל מאבדת הון אנושי חיוני.
לישראל אין נפט, אין שטחי חקלאות עצומים, ואין משאבי טבע נדירים. מה שהפך אותה לנווה מדבר במזרח התיכון – עם עליונות מדעית, טכנולוגית וצבאית שאין לה תחליף בזירה האזורית – הוא משאב אחד ויחיד: ההון האנושי שלה. האנשים שבנו כאן אוניברסיטאות ברמה עולמית, תעשיית הייטק עשירה וצבא חזק עם יכולות מובילות.
עזיבת ישראלים אינה רק סוגיה ערכית-ציונית, אלא סכנה לעליונותה של ישראל בטכנולוגיה, בבטחון ובכלכלה.
עולים על דרך הישר!
ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי וככזה צריכה לעודד עלייתם ולהיערך לקליטתם העתידית.
ישר! צופה פני עתיד ורואה ישראל של שנת 2048 כמוקד משיכה עולמי – לא רק ליהודים שמחפשים בית, אלא גם לכישרונות שמחפשים את המקום הטוב ביותר לפתח מדע, לבנות חברה ולגדל משפחה.
מדינה שבה מיליון עולים חדשים יקלטו בה בעשור הראשון לתכנית, ומיליון נוספים יצטרפו עד 2048 – שנת המאה למדינת ישראל.
בישראל הזו, ההון האנושי הוא מנוע מרכזי – לכלכלה, לצבא, למחקר ולחוסן. ישראל תהפוך למדינה שמחזירה את בנותיה ובניה, מושכת אליה יהודים מהתפוצות, ובונה את עצמה מדי יום מחדש. זו ישראל שישר! מבקשת לבנות.
עלייה היא אירוע משפחתי וקהילתי
אנשים לא עוזבים לבד ולא עולים לבד. החלטת עלייה מתקבלת בשותפות – על בסיס שאלות הנוגעות לתעסוקת בן/בת הזוג, בית ספר לילדים, קהילה שמחכה בצד השני.
עלייה מותאמת אישית
עלייה היא תהליך, לא אירוע בודד. הצלחתה לא נמדדת ביום הנחיתה, אלא חמש ועשר השנים שאחרי. מסגרת הקליטה תתמקד ברציפות חיים – תעסוקה, דיור, שפה, קהילה – כמערכת שלמה, לא כסל טובות נקודתיות.
נסדיר מעמד של "תושבות היברידית", מתוך הכרה באפשרות לעלייה חלקית, לאורך זמן או בשלבים שונים של החיים. בהתאם, נעדכן את מעמד "תושב חוזר" ונייצר רף דינאמי שיאפשר חזרה בקצב משתנה של ישראלים "על הקו" או כאלה שעזבו לתקופה ומעוניינים לשוב ארצה. מעמד "תושבות היברידית" יכלול תמריצים להשלמה מהירה של הליך החזרה לארץ באופן שיקל מהותית על ההחלטה. נעודד חזרת ישראלים הגרים בחו"ל ע"י הסדרת חוב תשלום ביטוח לאומי וחבות מס.
נקים מערך קליטה והתאקלמות אשר יספק מענה לכלל רכיבי החיים: שפה, תעסוקה מהירה במקצוע, הכרה רגולטורית בתארים ובהשכלה, קידום תעסוקת בן/בת הזוג, שיבוץ למוסדות חינוך לילדים ולגיל הרך, מיון ראשוני למסגרות שירות אזרחי וצבאי, תמריצים להתיישבות באיזורי עדיפות לאומית ורשת ביטחון תעסוקתית בשנה הראשונה.
נקים מסגרת יחידה (One-Stop-Shop) שתאפשר יצירת קשר ראשוני כבר בחו"ל ותחולל שינוי – מבירוקרטיה מפוזרת לליווי ממוקד לפרט, למשפחה ולקהילה.
נקים מנהלת הון אנושי לאומית שתתכלל את תכנון ההון האנושי ברמה הלאומית: מיפוי צרכים עתידיים של המשק, קידום תוכניות ייעודיות לטאלנטים ובעלי מקצועות נדרשים, ותיאום מלא בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה.
נעודד עלייה קהילתית מאורגנת של קבוצות שמגיעות יחד, מתיישבות יחד ובונות רשת תמיכה מקומית משותפת. המדינה תספק תמריצים מיוחדים לעלייה קהילתית לאזורי עדיפות לאומית, ותעבוד עם הקהילות היהודיות בחו"ל לפיתוח מסלולים כאלה.
נקדם מסלול ויזות מטיב עבור כישרונות בינלאומיים מהשורה הראשונה – מדענים, יזמים ומומחים בתחומי ליבה – לפי מיומנות, תחום עיסוק וצורכי המשק. נסדיר מסגרת משפטית ל"נוודים דיגיטלים", ומסלול מהיר לרישום העסקה של עולים בתחומי ההייטק, הבריאות והחינוך.
נקדם תוכנית רב-שנתית לחיזוק האקדמיה ובפרט: שכר תחרותי לחוקרים, מענקי מחקר יישומי, הקמת מעבדות ומכוני מחקר והרחבת שיתופי פעולה אקדמיים עם ארה"ב ואירופה.לישראלים שעושים דוקטורט ופוסט-דוקטורט בחו"ל יוצעו מסלולים אטרקטיביים בישראל ונקדם מאות תקנים חדשים במוסדות המחקר.
נבנה ונקדם מנגנוני תיאום, תימרוץ ו-Matching בין חברות מובילות לבין ישראלים בחו"ל וכישרונות פוטנציאליים. המגזר העסקי יהיה שותף ומוביל בבניית המדיניות ומימושה.
נקדם הטבות לחייל הבודד, המשרת בצה"ל ללא רשת משפחתית בארץ, המייצג את הביטוי הנועז ביותר של מחויבות לישראל. נרחיב את המעטפת לחיילים בודדים ונעודד את עליית המשפחות שבניהן ובנותיהן משרתים: סיוע כלכלי, קהילה תומכת, ומסלול קליטה מהיר למשפחה המצטרפת.
נקדם הסדרה והקלה של חובות מס ליהודים מבוגרים בעלי הון, שגרו רוב חייהם בחו"ל, הנתקלים בחסמי מיסוי שמונעים מהם לעלות. רפורמה ממוקדת תסיר חסמים אלה ותאפשר לקהילה זו לממש עלייה בשלב מאוחר יותר בחיים.
