ישר! לדיור

נגדיר חלוקת תפקידים ברורה בין גופי התכנון, הייזום והביצוע – מינהל התכנון, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הותמ"ל, הות"ל, הרשות להתחדשות עירונית, הועדות הגאוגרפיות ומשרד השיכון. נרחיב את סמכויות מטה התכנון הלאומי כך שיוכל לסנכרן, לתכלל, לגשר ולתאם ביניהם ומול גופי התשתית האחרים, בדומה ובהרחבה למודל מטה הדיור הלאומי שהיה קיים בעבר. מטה התכנון יפעל מתוקף "קבינט התכנון הלאומי" – שיהיה אמון על קידום הנושא. לצד זאת, נעביר החלטת ממשלה לאיגום ושיתוף המידע לתכנון, למימוש ולטיוב וסנכרון הרגולציה בתחום הבנייה בין המשרדים השונים.

מוסדות התכנון והקרקע יעברו ממדידה של "כמות תכנון על הנייר" למדידה של מימוש בפועל – היתרים ואכלוס – ורשות מקרקעי ישראל תכלול ביעדיה את אספקת התשתיות ותפיסת הקרקע כמוצר ציבורי ולא רק מקסום הכנסות במכרזי מרבה-במחיר. נייעל את הגופים ונלחם בבירוקרטיה.

נקדם מהלך רוחבי לסנכרון ותיאום הפעילות הממשלתית בתחום התכנון והבניה, ובמהלכו נקדם סנכרון מפות המחוזות של המשרדים השונים, ביזור סמכויות במודל דיפרנציאלי, חיזוק האשכולות, ריכוז תשתיות עירוניות ואזוריות, ריסון יעדי הדיור (תכנון עודף מול תשתיות) והתאמת הקצאת התכנון לביקוש בפועל (הגדלת חלקם של אזורי הביקוש בתכנון המפורט, כך שהעודף התכנוני לא יופנה לאזורים בעלי נגישות תחבורתית נמוכה), דיוק עבודת הותמ"ל ומיקוד התכנית האסטרטגית לדיור לקביעת יעדים משותפים לכל המערכת – תחת פונקציית מטרה לשיפור איכות החיים לתושבי המדינה. נעדכן את הרכב ועדות התכנון הארציות, מחוזיות ומקומיות, תוך הבטחת רוב בעל שיקול מקצועי ולא מגזרי ופוליטי.

נקים צוותי משימה להוצאת היתרי בנייה ושיווק ברשויות המקומיות בעלות מלאי תכנוני גדול שטרם מומש, בדגש על מלאים בהתחדשות עירונית. נאיץ קצב הוצאת היתרים בפרק זמן הנותן מענה למציאות הביטחונית הקיימת, ושומר על ייעודי הקרקע והיקף הזכויות שהוגדר, ונסמיך את צוותי המשימה בתנאים מסוימים, לעדכון לא מהותי ונקודתי של תכניות בהליך מזורז.

נקצר את הליכי האישור התכנוניים. נעביר סמכויות תכנון לוועדות המקומיות באופן דיפרנציאלי על בסיס הוכחת יכולת קידום וביצוע. נסגור את פערי כוח האדם המקצועי בוועדות באמצעות תקצוב, הכשרה וליווי, ונבטיח שהדרג המחוזי ייתן מענה לוועדות המתקשות. 

נבחן הקמת ועדות משנה לוועדות המחוזיות שיפעלו ברמת אשכולות אזוריים ויכללו נציגות של השלטון המקומי. נקרב את ההחלטה לשטח, נחזק את התכנון והראייה האזורית, ונפנה את הוועדות המחוזיות להתמקד בתכנון האסטרטגי.

נפעל למציאת פתרונות לבעיית "התושב הגרעוני", המרתיעה רשויות מאישור בנייה למגורים, ונקדם תמריצים לקבלנים – בונוסים על הקדמה ועמידה באבני דרך, וקנסות על עיכובים ועל רשלנות.

נפעל להוספה מהירה של עשרות אלפי עובדים, החסרים בתחום הבניה, ולהכשרתם בזמן קצר. נפעל להקלת הרגולציה באופן שיאפשר ויתמרץ הכנסת טכנולוגיות בניה חדשות ומתקדמות לקיצור משך הבניה. נעבור לגישה מקוונת של "תיק פרויקט דיגיטלי" – שיאפשר ניהול הפרויקט מקצה לקצה באופן דיגיטלי, ונשלב כלי בינה מלאכותית לפיקוח וייעול התהליך כולו.

נפעל לחלוקה או שיתוף בהכנסות מתעשיה ותעסוקה, למיסוי קרקעות פנויות שטרם פותחו ושטח מתוכנן, המשמש כמלאי המוחזק בידי קבלנים ויזמים ו/או מנוצל באחוזים בודדים מסך זכויות הבנייה המאושרות בתכנית המפורטת. למקרים אלו, נבחן הפעלת כלים כלכליים על קרקעות פנויות שאינן חקלאיות ו/או ברף שווי נמוך, על מנת לעודד בנייה ונבחן חובת תשלומי ארנונה עירוניים.

נייעל הליכי ערר והשגה, נקבע לוחות זמנים מחייבים (SLA) ונקצר משך הזמנים הנדרש בתהליכי התכנון והאישור. נבחן עדכון מנגנון "היטל ההשבחה", לטובת קידום וודאות ובהירות בגובה ההיטל, צמצום ההליכים המשפטיים המעכבים את ההליך והקטנת הפערים הגדלים בין הרשויות המקומיות.

נתעדף התחדשות עירונית וחיזוק הערים בישראל. נקדם הסדרה מנגנונית לעדכון התכניות הקיימות שנמצאות בסכנת ביטול עקב פערי ערך זכויות וכדאיות כלכלית במועד המימוש. נוביל תהליך למתן זכויות רוחביות לתכניות הקיימות וזכויות מותנות שיאפשרו מימוש התכניות, לאורך זמן. נבחן את האפשרות כי הועדות המקומיות יוכלו בהליך מוקל לאשר תוספת זכויות וקומות בהיקף מוגבל, בהוראת שעה, ככל שהתנאים הכלכליים במועד המימוש יובילו לכך ותוך שמירה על המרקם העירוני.

נתקן את חוק הותמ"ל כך שיתמקד במסלולי התחדשות עירונית בקנה מידה גדול, נחזק את הרשות להתחדשות עירונית, וננהל את ההתחדשות כמהלך ציבורי שמכניס מראש את שיקולי התשתיות והמרקם – ולא כאוסף עסקאות נקודתיות. נמנף את הצורך במיגון במרחבים העירוניים כדי לקדם מהלכי התחדשות עירונית רחבים, ע"י הגדלת זכויות ותמריצי הקדמה ליזמים תוך שיפור איכות החיים במרחב.

במסגרת מהלכים להתחדשות עירונית, נקדם מנגנונים המבטיחים את תחזוקת המבנים לאורך זמן לצד שמירה על האוכלוסייה הקיימת במתחם ומניעת דחיקתה בעקבות עלויות מחייה מתייקרות. נבחן שילוב נכסים מניבים בתכנון (כמו חנויות בקומות קרקע המשלמות שכירות לבניין), קרן הונית לבניין באחריות היזם ותכניות חיסכון מובנות לוועדי בניינים לטובת אירועי תחזוקה משמעותיים או שיפוץ חזית הבניין לפי המוגדר בחוקי העזר הרלוונטים.

נעניק סבסוד דיפרנציאלי לפי פער הכדאיות ונפעיל כלים ייעודיים למימון התחדשות בפריפריה ולמיגון אזורים ברגישות לרעידות אדמה. בצפון נמנף את הצורך בשיקום ובחיזוק להתחדשות עירונית מלאה.

נקדם אישורם של מתחמי מגורים כך שהתשתיות ומרכיבי החיים מתוכננים ומתוקצבים במקביל: תחבורה, מים וחשמל, מיגון, מוסדות חינוך, מוקדי תעסוקה, שטחים פתוחים, תרבות ופנאי. נתכנן דיור סביב תחבורה ציבורית, נקדם בניה ירוקה ונשמור על המרחבים הירוקים, כך שכל מקום – עירוני או כפרי – יהיה מקום שראוי לחיות בו.

נעגן את עקרון הפיתוח מוכוון-התחבורה (TOD). באזורי הביקוש נמקד ונצפף את הבנייה סביב תחנות תחבורה ציבורית עתירות-קיבולת, ברדיוס הליכה מהתחנה, נעודד עירוב שימושים של מגורים, שירותים ציבוריים, תעסוקה ומסחר, ונמנף את השבחת הקרקע סביב התחנות למימון התשתיות. כך נגדיל את ההיצע במקום שבו הביקוש אמיתי ונקצר את זמני הנסיעה למוקדי התעסוקה.

נקדם (כהמשך להחלטת ממשלה 1710) החלטת ממשלה וחקיקה שיאפשרו למערכת התכנון לעבוד, לפעול ולשקם את המרחב לאחר אסונות (רעידות אדמה, שטפונות והצפות וכיוצ"ב); נקדם כלים שיאפשרו היערכות מיטבית לשינויי אקלים.

נאגד ונפרסם לציבור נתוני מחירים אמינים – הן ממחירי השכירות (חוזי שכירות שייאספו דרך הרשויות המקומיות) והן ממחירי הרכישה. הנתונים יפורסמו בצורה אנונימית ומקובצת, כך שכל אזרח יוכל לדעת מהו מחיר סביר לרחוב או לשכונה, בהתחשב בגודל דירה ובשנת הבנייה.

נקדם שכירות ארוכת-טווח, בדומה למודל "דירה להשכיר", שבו נחתמים חוזים לשנים ולא לשנה. נבטיח רשת ביטחון לחברות ומשקיעים שיבחרו לפעול בתחום השכירות המוסדית, נבחן מנגנוני BOT לתחום. נתעדף את אוכלוסיית המשרתים בתכניות השכירות ארוכות הטווח.

נקדם תיקון חקיקה, שיסגור את הפרצה הקיימת בחוק בכל הנוגע לגביית דמי תיווך משוכרים, ונגביר את הפיקוח על מתווכי נדל"ן באמצעות יחידה ייעודית ברשות להגנת הצרכן וסחר הוגן. היחידה תקבל פניות משוכרים שנדרשו לשלם דמי תיווך מבלי שקיבלו שירות כלשהו, וכן תבצע בדיקות מדגמיות יזומות של מתווכי נדל"ן. מי שנהנה משירות התיווך – הוא זה שמשלם עליו.

נפעל לדיגיטציה מהירה בתחום חוזי השכירות, והמרת חתימתם הפיזית לדיגיטלית ומוכרת ע"י הרשות המקומית ומערכות המדינה. זאת לצד מנגנונים מבוססי בינה מלאכותית ופיקוח, שיבטיחו הוגנות וחוקיות החוזים, ושיקוף נתוני אמת.

נקדם מענה משפטי נגיש ומסובסד לשוכרים צעירים ועולים חדשים ברמה המקומית. רשויות שבהן שיעור השוכרים גבוה יפעילו מחלקת סיוע וגישור לשוכרים. לצידן ניצור מסלולים משפטיים מהירים ליישוב סכסוכי שכירות: מסלול בוררות בהסכמת שני הצדדים ומסלול מהיר בבית משפט לתביעות קטנות בקצב דיונים מזורז. כך נספק לשוכר ודאות משפטית ואיזון מול בעל הדירה.

נקדם פתרונות דיור מוגן לגיל השלישי, תוך הקלה רגולטורית לקידום פרויקטי מגורים מותאמים. 

נגביר את הפיקוח והאכיפה על התנאים במוסדות דיור מוגן, במוסדות סיעודיים לאזרחים ותיקים, במקבצי דיור ציבורי ובבתי גיל הזהב, ונוודא כי כל דייר במוסדות אלו מקבל את מלוא השירותים והזכויות המגיעים לו ונהנה מרמת מחיה הולמת ומכבדת. נקדם הסדרה של "דיור תומך", שתאפשר לאזרחים ותיקים להמשיך לגור בביתם ולקבל שירותים וטיפולים הדרושים להם בצורה מפוקחת ומוסדרת.

נסיר את חסמי התכנון, הקרקע והרגולציה שמקשים על יישובים, מושבים וקיבוצים לגדול ולקלוט את הדור הבא. נאפשר הרחבות ותהליכי דור המשך, נתאים את התכנון למאפיינים הייחודיים של המרחב הכפרי, ונעשה זאת לצד שמירה על השטחים הפתוחים ועל אופי ההתיישבות. כמו כן, נעודד בנייה רוויה נמוכה במרחב הכפרי בהלימה למגמות עכשוויות, הקלה רגולטורית בפיצול קרקעות והתרחבות תוך-יישובית.