ישר! לשירות הציבורי

שירות ציבורי מצטיין לא נמדד בגודלו, אלא באיכות האנשים שבו ובאמון שהוא מייצר. השירות הוא זרוע הביצוע של הממשלה וחלון הראווה שלה מול האזרח – וכשהוא מאויש לפי קרבה ולא לפי כשירות, נשחקים גם המקצועיות וגם האמון. המשרה הציבורית הופכת להיות כלי להכוונת משאבים ציבוריים ל-״אנשי שלומנו״. המטרה: מערכת ציבורית עם מינויים ראויים, שמשרתת את האזרח ביעילות ובמקצועיות ומוציאה לפועל את מדיניות הממשלה ושריה באופן אפקטיבי.

נבטיח את עקרונות היסוד של שירות ממלכתי, מקצועי, ענייני ואופרטיבי. נסדיר את הליכי המינוי הבכירים בשירות הציבורי ונעגן מנגנונים להבטחת טוהר מידות, הימנעות מניגוד עניינים והגבלת פעילות פוליטית-מפלגתית.

נתאים את שיטת הבחירה לכל תפקיד לפי הפונקציה שלו, המאפיינים שלו, ומידת ההשפעה הפוליטית הרצויה והלגיטימית. נסווג את המשרות הבכירות, ולכל סיווג נתאים מנגנון מינוי מובחן. למשל, משרות אמון בהיקף מוגדר, שבהן לשר שיקול דעת רחב, לצד משרות מקצועיות שיאוישו בהליך תחרותי. המהלך נועד להשיב לדרג הנבחר ממשל אפקטיבי באופן שיתאים את מידת ההשפעה לאופי כל תפקיד, במקום מאבק בינארי של "הכל או כלום".

במשרות הבכירות והרגישות ביותר – לוועדה למינוי בכירים תהיה הסמכות למנוע מינוי שיימצא נגוע בזיקה פסולה, בפגם בהליך או בטוהר מידות.

נקדם רפורמה משמעותית בנציבות שירות המדינה שבבסיסה העברת סמכויות ואחריות למשרדי הממשלה ומיקוד הנציבות בהגדרת כללים, רגולציה, פיקוח ואכיפה.

נוביל רפורמה בהון האנושי שתאפשר לשירות הציבורי למשוך, לשמר ולקדם את הטובים ביותר, עם יעדים מדידים. בין היתר נפעל ל:

מעבריות וגמישות – נסיר חסמים לניוד עובדים ונייצר גמישות ומעבריות בכל הכיוונים: בין משרדי הממשלה, בין הממשלה לחברות הממשלתיות, בין הממשלה לרשויות המקומיות, ובין השירות הציבורי למגזר הפרטי. עובד שעובר ישמור על הוותק ועל רצף הזכויות שלו. נאפשר השאלת עובדים לתקופות קצובות בין הגופים, ונפתח מסלולי כניסה לדרגות ביניים ובכירות, עם הכרה מלאה בניסיון מקצועי קודם, בדרגה ובשכר – תחת כללים ברורים למניעת ניגוד עניינים ותקופות צינון.

גמישות בתקינה – נעבור מתקנים נוקשים לניהול לפי מסגרת תקציב כוח אדם. מנהלים יוכלו להתאים את מבנה הצוות לצרכים, להמיר תקנים ולגייס מומחים בחוזים ייעודיים לפרויקטים. נקצר את הליכי הגיוס והמיון ונעביר אותם לפלטפורמה דיגיטלית.

תגמול וניהול ביצועים – נעדכן את מנגנוני השכר כך שיהיו תחרותיים במקצועות הליבה שבהם השירות מפסיד למגזר הפרטי – טכנולוגיה, בינה מלאכותית, הנדסה, כלכלה ומשפט – ונתגמל מצוינות ועמידה ביעדים. לצד זאת נקבע מנגנון ענייני והוגן לטיפול בתפקוד חסר.

פיתוח והכשרה – נקים מסלולי פיתוח מנהלים לאורך הקריירה, נרחיב את תכניות הצוערים, ונכשיר את כלל העובדים לעבודה עם כלי בינה מלאכותית. נטמיע קוד אתי ואתוס של שירות לאזרח.

נקבע לכל שירות ממשלתי סטנדרט שירות מחייב: זמן טיפול מרבי, ערוצי פנייה ורמת זמינות. הסטנדרט יפורסם לציבור, ומשרד שיחרוג ממנו יחויב לתת לאזרח מענה ולהציג תכנית לשיפור.

נמדוד את השירות מנקודת המבט של האזרח: זמני המתנה, מספר הפניות שנדרשו כדי לקבל שירות, ושביעות רצון. בכל שירות יפעל מנגנון משוב אזרחי, והתוצאות של כל משרד יתפרסמו בלוח בקרה פתוח ויהיו חלק מהערכת המנהלים בו.

לצד הערוצים הדיגיטליים, נבטיח שירות אנושי זמין – במוקד טלפוני ובמרכזי שירות משותפים לכלל המשרדים – לאזרחים ותיקים, לאנשים עם מוגבלות ולכל מי שזקוק לו. אף אזרח לא יישאר מאחור.

נצמצם באופן יסודי את הנטל הבירוקרטי והרגולטורי על האזרחים ועל העסקים. נפעיל כלי בינה מלאכותית למיפוי כלל הרגולציה הקיימת ולאיתור כפילויות, סתירות ודרישות מיושנות – ונבטל את מה שאינו נחוץ.

כל רגולציה חדשה תחויב בבחינת הערכת השפעות רגולציה, ותיקבע לה נקודת בחינה מחדש. נקל דרמטית על הליכי רישוי ופתיחת עסקים: מסלול דיגיטלי אחד, לוחות זמנים מחייבים לכל אישור, ובמסלולים מוגדרים – אי-מענה במועד ייחשב כאישור.

נעמיד את חוויית האזרח כמדד לאיכות המנהל הציבורי: כל החלטה ורפורמה תיבחן לפי הערך שהיא מספקת בקצה – לאזרח, ולא לנוחות המערכת. נשלים דיגיטציה מלאה של השירותים הממשלתיים, כך שכל שירות שאינו מחייב נוכחות פיזית יינתן באופן מקוון, מקצה לקצה. נסנכרן את מערכות המידע של משרדי הממשלה ונעגן את עיקרון "פעם אחת": האזרח ימסור מידע למדינה פעם אחת בלבד, והמשרדים יחלקו אותו ביניהם – בהסכמתו ותחת הגנה מלאה על פרטיותו. אישור שמשרד אחד כבר הנפיק לא יידרש שוב ממשרד אחר.

נטמיע כלי בינה מלאכותית לקיצור ולייעול תהליכים: טיפול אוטומטי בבקשות פשוטות, מילוי טפסים מראש, מענה מיידי לשאלות וזיהוי צווארי בקבוק. העובדים יתפנו מעבודה בירוקרטית ויתמקדו בפניות מורכבות ובשירות אישי.

נחזק את מערך הדיגיטל הלאומי ונעניק לו סמכות לקבוע סטנדרטים אחידים לכלל המשרדים, להוביל פרויקטים רוחביים ולהבטיח אבטחת מידע והגנת סייבר ברמה הגבוהה ביותר.

נקים לכל אזרח תיק אזרח דיגיטלי – מקום אחד, מאובטח ואישי, שבו ירוכזו כל הנתונים שלו, כל הזכויות והזכאויות שלו מול כלל גופי המדינה – לרבות רשות המסים, המוסד לביטוח לאומי והרשויות המקומיות – וכל השירותים הממשלתיים. מתוך התיק יונגשו לאזרח כלל השירותים הממשלתיים ממקום יחיד, עם הסברים בשפה פשוטה על משמעות כל זכות ושירות עבורו.

התיק יציג לאזרח גם זכויות שמגיעות לו ולא מומשו, ויאפשר לממש אותן בקלות. האזרח יהיה הבעלים של המידע שלו, והמידע יישמר תחת הגנה מלאה על פרטיותו ואבטחת מידע מחמירה.

מדינה לא נבחנת רק ביכולתה לכבות את השריפה של היום, אלא ביכולתה לדעת לאן היא הולכת. נעביר את המדינה מניהול תגובתי של "היד לפה" לתכנון יזום, שיטתי ורב-שנתי, באמצעות תשתית מוסדית קבועה – מעל מחזורי הבחירות.

נגדיר את האסטרטגיה הביטחונית הלאומית של ישראל תוך 150 ימים מכינון הממשלה, לפי לשון "חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, תשפ"ה-2025" שנחקק בהובלתו של רא"ל (מיל') גדי איזנקוט. במקביל ובהלימה, נחוקק לראשונה מסגרת לתכנון אסטרטגי כלכלי-חברתי: הערכת מצב אסטרטגית אחת לחמש שנים וגיבוש אסטרטגיה לאומית מדידה, שתוגש לאישור הממשלה. נעגן בחוק את המועצה הלאומית לכלכלה ולחברה כגוף מטה מקצועי של הממשלה בתחומי כלכלה וחברה, ואת ועדת השרים לכלכלה וחברה כקבינט סטטוטורי קבוע בראשות ראש הממשלה.

נחזק את משרד ראש הממשלה כמרכז הממשלה – הגורם המתאם, המתכלל והאחראי לווידוא יישום מדיניות הממשלה. לכל יעד לאומי ייקבע משרד מוביל האחראי למימושו, ותכניות העבודה השנתיות של כלל המשרדים ייתנו ביטוי ליעדים הלאומיים. יעד שאינו מתקדם בהתאם לאבני הדרך יחייב את המשרד האחראי להציג תכנית מתקנת לממשלה ולכנסת.

נבטיח חילופי שלטון מקצועיים: ערב הבחירות תוכן הערכת מצב אסטרטגית א-פוליטית, שתפורסם לאחר יום הבחירות ותוכל להזין את בניית הממשלה ולחסוך זמן יקר. ראש הממשלה יציג בפני הציבור, בכנסת, פעם בשנה, את היעדים הלאומיים וההתקדמות מולם – כחלק מההתחייבות לשקיפות ציבורית.

נצמצם את מספר משרדי הממשלה, כך שיהיה דומה למקובל במדינות המתקדמות במערב.

נסגור משרדי ממשלה קטנים שאינם נחוצים ונארגן את חלוקת העבודה בין משרדי הממשלה הקיימים, כך שתבטיח יעילות מקסימלית ושירות טוב יותר לאזרח. נעגן מנגנונים בחוק שיבטיחו יציבות ארוכת-טווח במשרדי הממשלה ויימנעו שינויים משיקולים פוליטיים.

נעגן בחוק יסוד: הממשלה תקרה על מספר חברי הממשלה, כדי למנוע ניפוח בכל מו"מ קואליציוני, בלי להקפיא את מפת המשרדים. נתקן את החקיקה כך שניתן יהיה למנות "סגן שר" עם סמכויות מוגדרות על תחומי תוכן בתוך המשרד, בכפיפות לשר הממונה – כך תינתן אחריות פוליטית לתחומים בתיעדוף הממשלתי, ללא צורך בפיצול השירות הציבורי או בהכפלת המטה והמנגנונים.

נבצע את המהלך באחריות ובשיתוף העובדים ונציגיהם, מבלי לפגוע ברציפות השירות לציבור. צמצום מבנה הממשלה צפוי לחסוך מאות מיליוני שקלים בשנה – בסגירת לשכות שרים, איחוד מטות ומניעת תקציבי "הצדקת משרד" – כסף שנשיב לשירותי הליבה לאזרח.

נסדיר את אי-תלותם המקצועית של שומרי הסף – היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה, היועצים המשפטיים במשרדים, נציבות שירות המדינה וגורמים נוספים. אף משרת ציבור לא יהיה תחת איום או חשש למשרתו בשל ביצוע תפקידו לוודא שמדיניות הממשלה תואמת לחוק ולדין. נעגן גישת "איך כן" – שומר סף שמזהה קושי בהחלטה יציע פתרון חוקי ומקצועי שיגשים את מטרתה.

נחמיר במאבק בשחיתות הציבורית: נרחיב את ההגנה על חושפי שחיתויות, נחזק את כללי ניגוד העניינים ותקופות הצינון ונרחיב את השקיפות – פרסום יומנים של שרים ובכירים, נתוני התקשרויות ותקציבים, ומידע ציבורי נגיש לכל אזרח.