יעד זה חובק את כלל קהילות ישרYasharאל והשלמת קיבוץ הגלויות - לרבות מימוש מחויבותה ההיסטורית של מדינת ישרYasharאל לקהילות שעלייתן אושרה.
נפעל לחיזוק שרשרת הדורות היהודית, ונקדם ראייה מכילה ומכבדת של מוסדות המדינה, בתחנות החיים, מלידה ועד פטירה.
איך מדינת ישראל קולטת עלייה היום?
מערך הקליטה הישראלי הוזנח לאורך השנים ולא התעדכן לצרכי ומבנה העלייה של המאה ה-21. האחריות מפוצלת בין משרדים ורשויות – קליטה, פנים, בריאות, חינוך, בנקאות, רשויות מקומיות – שלכל אחד מהם כללים משלו, ואין גורם אחד שאחראי על התוצאה: השתלבותו של העולה באופן מלא בסיפור ההצלחה הישראלי.
התוצאות ידועות: הכרה בתארים ובמקצועות שנמשכת שנים; אקדמאים ורופאים שמועסקים מתחת לכישוריהם; חסמים בנקאיים שמקשים על הצעד הבסיסי ביותר של פתיחת חיים וחסם שפה שמונע השתלבות בקהילה. למרות מאמצי קליטה, חלק מהעולים עוזבים בתוך שנים ספורות וסיפורם חוזר לקהילות בחו"ל ומכביד על ההחלטה של הבאים אחריהם.
עולים על דרך הישר!
ישר! צופה פני עתיד ורואה את הקליטה כתשתית לאומית אסטרטגית ומכפילת כח לכלכלה ולחברה. בחזוננו, משפחה עולה מתחילה את תהליך הקליטה עוד בחו"ל, מול כתובת אחת: שירותי תעסוקה, דיור, חינוך והנגשת מידע על מסגרות חינוכיות, מסמכי עליה ודרכונים, שפה ובנקאות מוסדרים עבורה עוד לפני הנחיתה בארץ. המדינה לא תמדוד את עצמה בכמה עולים נחתו, אלא בכמה נשארו, ובנו חיים טובים ומשגשגים; נדאג שתהיה פה מדינה בה כל עולה יודע שהוא לא לבד מול המערכת, אלא שהמערכת עובדת בשבילו – כמיטב החזון הציוני.
קליטה היא רציפות חיים
מדובר בתהליך שהצלחתו נמדדת בשנים שאחרי הנחיתה ועל פי מכלול שלם: תעסוקה, שפה, דיור, חינוך וקהילה. אחריות המדינה לא נגמרת ביום הנחיתה. תפקידה ללוות את העולה לאורך המסע.
קליטה בכבוד ובשוויון
מי שבחר לקשור את גורלו בישראל יתקבל כאזרח שווה מהיום הראשון: בזכויות, בשירות הציבורי, בהכרה במקצועו ובכבוד לזהותו ולמורשת קהילתו, על שלל עדות ישראל.
כתובת אחת, אחריות אחת
עולה לא ינווט לבדו בין רשויות. המדינה תרכז את מלוא האחריות לקליטה בכתובת אחת, עם יעדים מדידים של השתלבות.
נקים מסגרת קליטה אחודה (One-Stop-Shop) שתרכז את מלוא האחריות לתהליך ותלווה את העולה; המסגרת תכלול מסלול ייעודי להשלמת עלייתן של קהילות שאושרו לעלייה וממתינות לה.
מסגרת הקליטה תתקיים מיצירת הקשר הראשוני בחו"ל ועד השתלבות מלאה: שפה, תעסוקה, דיור, חינוך (כולל ספורט, אומנות וכיוצ"ב), בריאות ומיצוי זכויות. המעבר יהיה מבירוקרטיה מפוזרת בין משרדים לליווי אישי, למשפחה ולקהילה, מגובה בדיגיטציה ויכלול שימוש ביכולות AI. המסגרת תכלול מעטפת ייעודית לעולים יזמים, משקיעים ובעלי עסקים ויקבעו יעדים לאומיים מדידים להשתלבות – תעסוקה במקצוע, שליטה בשפה, הישארות בארץ.
נחזק את האולפנים, נרחיב את המענים בשעות פעילות מגוונות, גמישות ומותאמות לצרכי עולים המשלבים עבודה ולימודים ונפעל למיקוד התכנית הלימודית בהקניית כישורי שפה מעשית באיכות גבוהה. נכלול לימודי עברית מעשית בתכניות ההכשרה לתעסוקה.
נאיץ ונייעל תהליכי ההכרה הרגולטורית בהשכלה ובמקצועות: מסלול מהיר ומחייב בזמנים קצובים להכרה בתארים וניסיון תעסוקתי שנצבר, רישוי מקצועי מותנה המאפשר עבודה מיידית תחת ליווי, קורסי הסבה איכותיים הכוללים לימודי עברית מעשית. תחילת תהליכי ההכרה וההכשרה תתאפשר כבר במדינת המקור.
נפעל בשיתוף פעולה עם המגזר הפרטי לקידום מסלולי השמה לפי פרופיל מקצועי, נקדם תמריצים למעסיקים המקבלים עולים לעבודה ותכניות מנטורינג ונטוורקינג בקהילה.
נקדם שילובם המואץ של רופאים, אנשי בריאות ומורים עולים במערכות הציבוריות בהם המחסור הלאומי פוגש את ההיצע הפוטנציאלי ונפעל לפתיחת חסמים בשילוב של ספורטאים מצטיינים ושילוב של אמנים עולים בעולם התרבות הישראלי.
נגבש, יחד עם בנק ישראל והמערכת הפיננסית, מדיניות מחייבת שתסיר חסמים בנקאיים וכלכליים עמם מתמודדים העולים. נאפשר לעולים לפתוח חשבון, להעביר כספים, לקבל אשראי ומשכנתא בהליך סדור, הוגן ומונגש, ללא עיכובים מיותרים, תוך שמירה על כללי הפיקוח, ונאפשר נקודת זינוק הכרחית בישראל.
נבחן מחדש את המענה הקיים לסיוע בשכר דירה לעולים חדשים (במסגרת המענה הכולל) ונעדכנו לפי הצרכים העדכניים. כמו כן, נפעל לצמצום התור לדיור ציבורי בקרב קשישים עניים ולשיפור משמעותי בפתרונות הדיור הציבורי הקיימים.
נפעל לקיצור משך השהות במרכזי הקליטה לעולים באמצעות פתרונות דיור בקהילה, תוך שיפור תנאי המגורים בהם למשפחות והרחבת המענים החינוכיים והחברתיים בהם ובקירבתם.
נפעיל מרכז רב-לשוני למיצוי זכויות, בהתאם להמלצת מבקר המדינה, ונוודא הנגשה לשונית בכל המוסדות הציבוריים ובגופים חיוניים נותני שירות. בפרט, נפעל להנגשה לשונית של שירותים חיוניים כגון: בנקאות, בריאות, חינוך, מיסוי, שירותי רשות האוכלוסין, תהליכי מיון וגיוס לצה"ל, פורטלי תעסוקה ומיצוי זכויות.
נקדם הנגשה מקיפה של זכאות לשירותי רווחה, ובפרט הטבות בעולם הדיור. נקדם הנגשה בשפות במוסדות הבריאות ציבוריים, ובפרט בשירותי בריאות הנפש, ונפעל להנגשת עלוני צרכן של תרופות בגוון שפות. נוודא שהאתגר הלשוני לא יפגע בשוויון הזדמנויות בחינוך, הבריאות ושוק הדיור.
נקדם יהדות מכילה ומכבדת, באחריות ובהדברות, תוך הרחבת העצמאות של רשויות מקומיות וקהילות לעצב את השבת במרחב הציבורי בהתאם לאופיין וערכיהן.
נפעל למיסוד זוגיות אזרחית בישראל, נקדם תהליכי גיור מכבדים וכן קבורת נפגעי פעולות איבה כמקובל בצה"ל.
כל זאת, לאור חשיבות חיזוק שרשרת הדורות היהודית. לטובתה תקודם ראייה מכילה ומכבדת של מוסדות המדינה, בתחנות החיים, מלידה ועד פטירה.
נפעל לתיקון החסמים הנוגעים למדיניות הדרכונים לעולים חדשים וילדיהם, כדי להבטיח השתלבות מלאה בחיים האישיים והמקצועיים בישראל.
נפעל במסגרת תכנית ישר! לגיל השלישי לטיפול בניצולי השואה, נביא להרחבת הנחות בשירותים לפנסיונרים עולים עניים שעבדו מאז עלייתם אך צברו פנסיה נמוכה ונפעל לשיפור מצבם הכלכלי. נפעיל תכניות רב-לשוניות להתמודדות עם בדידות בגיל השלישי ונקדם אכיפה ממוקדת נגד פשיעת עוקץ, בפרט זאת המכוונת לעולים.
נבנה מעטפת שפתית, לימודית וחברתית לילדים עולים במוסדות החינוך, כולל תגבור ייעודי, הכשרת צוותים ותקצוב מתאים לבתי הספר הקולטים. נרחיב את מסלולי השירות, הגיוס וההתנדבות של צעירים עולים כשער ההשתלבות המרכזי בחברה הישראלית. המעטפת תיתן מענה לצרכיים הייחודיים של כלל הקהילות הקולטות, לרבות גישור על פערי רקע לימודי וחיזוק זהות ושייכות.
נפעל למניעת חרמות, בריונות וגילויי אלימות בבתי ספר ובגני הילדים, בכלל ובפרט, ונקדם כלים חינוכיים והכשרות למורים להתמודדות עם נושא זה.
נקדם הטבות לחייל הבודד, המשרת בצה"ל ללא רשת משפחתית בארץ, המייצג את הביטוי העז של מחויבות לישראל. נרחיב את המעטפת לחיילים בודדים ונעודד את עליית המשפחות שבניהן ובנותיהן משרתים: סיוע כלכלי, קהילה תומכת, ומסלול קליטה מהיר למשפחה המצטרפת.
נקדם שוויון הזדמנויות בשירות הציבורי ובמערך הדיפלומטי ונפעל להרחבת מסלולי השירות, הגיוס וההתנדבות של עולים.
ניישם את החלטת הממשלה (1785) להקמת מרכז לקידום והנחלת מורשת יהודי ברית המועצות ומאבקם לשימור המורשת היהודית ולעלייה לארץ, לצד שימור והנחלת מורשתה של יהדות אתיופיה, ולהחלת מורשתן של כלל עדות ישראל בתוכניות הלימודים ובבסיסי צה״ל. נקדם יצירת חיבורים קהילתיים וחברתיים בתחומי החינוך, הספורט, התרבות, האומנות, הפנאי וההתנדבות, כדי לקדם את השתלבות העולים, תוך הכרה בתרומת הייחודית למורשת ותרבות המדינה והחברה.