ישר! לחינוך ממלכתי ומצטיין

נקים גוף סטטוטורי (בדומה למועצה לביטחון לאומי) שיורכב מאנשי אקדמיה, תעשייה ונציגי זרמי החינוך השונים בישראל: ממלכתי-עברי, ממלכתי-ערבי, ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי. 

המועצה תגדיר תוכנית חומש חינוכית ותקציבית, תיקבע ליבה לאומית מחייבת לכל תלמיד במערכת החינוך הציבורית: זהות יהודית-ישראלית, עברית, אנגלית, מתמטיקה, מדעים, אוריינות בינה מלאכותית, חשיבה ביקורתית, אזרחות ודמוקרטיה.

כל ילד, בכל מקום בארץ, יקבל את ארגז כלים ראוי ורלוונטי לחיים.

נחיל את חוק חינוך ממלכתי ולימודי ליבה כסטנדרט מחייב לקבלת מימון ציבורי מלא. המדינה תדרוש ממוסדות שאינם ממלכתיים, בדגש על המגזר החרדי מסלול הצטרפות למערכת החרדית הממלכתית (ממ"ח), הכוללת לימודי ליבה מלאים, פיקוח פדגוגי והסדרת מבני הלימוד. בהתאם, יצומצם באופן משמעותי תקצוב למוסדות שלא יעמדו בתו תקן ממלכתי. 

כך כל ילד יקבל בסיס ערכי ישראלי משותף, תוך שמירה על זהות, מגוון אפשרויות לפיתוח אישי ושייכותו לקהילה.

נעצים סמכותן של הרשויות המקומיות כשותף מרכזי בניהול מערכת החינוך בתחומן, לרבות הגיל הרך וגיל הינקות. הרשויות יוסמכו לגבש מדיניות חינוכית משלימה המותאמת לצרכים הדמוגרפיים והקהילתיים, לנהל תקציבים ייעודיים, לקדם תוכניות מצוינות אזוריות ולפתח שיתופי פעולה עם החברה האזרחית והתעשייה המקומית. זאת בכפוף לעמידה בליבת היסוד הלאומית וביעדים הארציים שנקבעו, על מנת לשמר אחריות ממלכתית אחידה לצד גמישות מקומית.

נעניק חופש אמיתי לבנות חינוך שמתאים למקום, כפי שנהוג במרבית העולם המערבי: טכנולוגיה, אמנות, חקלאות, יזמות, סביבה, שותפויות עם עסקים, פרויקטים קהילתיים ומסלולי התמחות. כך כל ילד יקבל בסיס ישראלי משותף – וגם בית ספר שמכיר את החיים שלו, את העיר שלו ואת הקהילה שלו.

נעבור ממערכת ריכוזית למערכת מונחת תוצאות. מנהל המוסד יקבל סמכות לניהול "סל שקלי" גמיש, שיאפשר לו לרכוש שירותים פדגוגיים, לקבוע מבנה יום הלימודים (למשל: ימי למידה מרוכזים או למידה מרחוק) לתעדף משאבים בין צרכים לימודיים לצרכי חוסן.

בנוסף, ניצור טבלת שכר נפרדת למנהלים, שתשקף את האחריות האמיתית שלהם: גודל בית הספר, מורכבות האוכלוסייה, והעמידה ביעדים חינוכיים. מנהל טוב צריך לקבל שכר, סמכות וכלים שמתאימים לתפקידו. מנהל מתקשה, יקבל ליווי צמוד ותכניות משלימות. מטרתינו למשוך למערכת מנהיגות חינוכית חזקה – ולתת למנהלים להוביל פדגוגיה, צוות וקהילה, במקום לטבוע בבירוקרטיה, תוך דרישת סטנדרט ביצועים גבוה ומחייב.

נקים מסלולי העסקה מקבילים המבוססים על איכות ותפוקות ולא רק על ותק, תוך הכרה בניסיון מקצועי קודם ושכר פתיחה גבוה. המסלול יהיה בחירה, לא כפייה. הוא לא מחליף את המסלול הקיים, אלא מוסיף דרך חדשה להכניס מורים מקצועיים למערכת.

הרפורמה תכלול את הגדרת שבוע העבודה מחדש: הפחתת שעות הוראה פרונטליות לטובת שעות חניכה אישית (Mentoring) וזמן לשיח רגשי וטיפול בבעיות חברתיות.

לצד המסלולי כניסה הרגילים, נאפשר כניסה של בנות ובני שירות אזרחי שיתמכו ויעבו את מערך החינוך ויסייעו בהענקת יחס אישי.

במקביל, נשלב כלי AI במערכות הניהול הבית-ספריות כדי להפחית באופן משמעותי את העבודה הבירוקרטית: נוכחות, ציונים, ניתוח תוצאות, התאמת קצב למידה וטיוטות מערכי שיעור. המורה צריך להיות עם התלמידים – לא עם הטפסים.

נבסס תו איכות לאומי למסגרות גילאי לידה-3 של רישוי, תקני בטיחות וסטנדרט הכשרה מינימלי לצוותים. שיפור האיכות יתבצע באמצעות תמרוץ כלכלי ישיר להכשרה מקצועית של מטפלות, לצד הרחבת הסבסוד לזוגות הורים משרתים ועובדים. זאת במטרה לייצר שקיפות ותמריץ איכות בשוק החינוכי לגיל הרך.

יוגדרו רמות הסמכה, מסלולי התקדמות וחובת השתלמות תקופתית – במטרה להפוך את תחום הטיפול בגיל הרך למקצוע מוכר ומפוקח. מידע על רמת הרישוי, ההכשרה ותוצאות הביקורות יונגש להורים בשקיפות מלאה, כדי לאפשר בחירה מושכלת ולהגביר אחריות ציבורית. תתבצע העלאת איכות מערכתית באמצעות קביעת רף מקצועי לאומי ברור ואחיד.

האחריות על תחום גילאי לידה-3 תאוחד תחת משרד החינוך, שירכז את הרישוי, הפיקוח, קביעת הסטנדרטים וההכשרה המקצועית. יופסק הפיצול הבין-משרדי הקיים כיום, אשר יוצר כפל סמכויות, פערי רגולציה, עומס בירוקרטי, ואי-בהירות לציבור. ריכוז הסמכות יאפשר מדיניות עקבית, בקרה אפקטיבית והצבת רף מקצועי אחיד לכל המסגרות תוך שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, לצד אחריות לאומית ברורה.

כמו כן, ניצור טבלת שכר נפרדת לגננות, עם שכר בסיס גבוה יותר ותגמול מותאם לעבודה מול הורים, רשויות, מערכות תמיכה וילדים בגיל הרגיש ביותר.

נצמצם את מספר בחינות הבגרות החיצוניות והן יומרו במבחני מיומנויות ברוח מדדי PISA הבינלאומיים. יבוצע מעבר מהערכה המבוססת על שינון – לשיטות של הערכה חלופית, כמו עבודות חקר מקיפות (PBL) ובניית תיק עבודות מתמשך המציג את התפתחות התלמיד. 

במקביל, יוטמעו כלי בינה מלאכותית (AI) כחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים, הן ככלי עזר ללמידה מותאמת אישית והן כנושא לימוד להקניית אוריינות דיגיטלית הכרחית.

נעביר את מערכת החינוך ממיקוד בלעדי בבחינות ליצירת סביבת לימודים אחודה המשלבת למידה פורמלית עם עשייה בלתי-פורמלית להכשרת הבוגר למציאות המשתנה. בתי הספר ישלבו התנסות מעשית לחיים הבוגרים, למשל אוריינות פיננסית יישומית, ניהול זכויות מול מוסדות המדינה וכלים לניהול עצמאי של תקציב וזמן. התכנית תטמיע בתוך סדר היום הלימודי מעבדות חוסן רגשי ומנטלי שיכינו את הצעירים לקבלת החלטות מושכלת לקראת שירות משמעותי וחיים בוגרים פעילים ומעורבים. דגש מיוחד יושם על למידה מבוססת התנסות בשיתוף ארגוני חברה אזרחית המאפשרת לתלמידים לתרגל מנהיגות ואחריות חברתית עוד לפני סיום התיכון.

מודל זה מגדיר מחדש את סדרי העדיפויות כך שהשנים האחרונות בתיכון יהוו גשר ערכי לעולם הבוגר. השילוב בין המערכות יבטיח שכל בוגר יצא מצויד ב"ארגז כלים לחיים" רחב מעבר לגיליון הציונים. בכך, מערכת החינוך תממש את תפקידה המהותי כחממה הבונה את חוסנו הלאומי והאישי של הדור הבא.

ננגיש ונגמיש את האקדמיה – נעדכן את מודל התקצוב לטובת מחקר יישומי וקיצור משך הלימודים לתארים בחלק מהמקצועות. נאמץ מודל Micro-credentials (תעודות מקצועיות קצרות, המוכרות כנקודות זכות אקדמיות) כדי לאפשר שילוב מהיר בשוק העבודה. לצד זאת, נספק מענים חברתיים-רגשיים בעולמות החיסון במסגרת הלימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה.

נעודד מצוינות ונחזיר את האוניברסיטאות הישראליות לרשימת האוניברסיטאות הטובות בעולם דרך השקעה במחקר, והחזרת המדענים הישראלים.