אנו רואים בהגנת הסביבה ביטוי למחויבות שלנו לארץ, לאיכות חיים ולדורות הבאים, ונפעל כדי להביא את ישראל ממצב מתמשך של הזנחה והתעלמות ממשברים סביבתיים אל מדיניות לאומית, ארוכת טווח, הרואה בהגנת הסביבה חלק קריטי מהחוסן הלאומי, ומחויבת לשמור על הטבע ואוצרותיו למען כולנו.
סכנה לסביבה היא סכנה לכולנו
האתגרים הסביבתיים של ישראל רבים, והם הולכים ומחריפים לאורך זמן. אירועי זיהום מעמידים בסכנה את הקרקע עליה אנחנו חיים ואת מקורות המים שאנו שותים. כמות הפסולת גדלה מדי שנה, אך אין תכניות לטיפול בפסולת או להרחבת המחזור והיא הופכת למפגע סביבתי. צמצום השטחים הפתוחים פוגע במערכות אקולוגיות, המהוות תשתית חיונית לחקלאות ולייצור המזון. מעל כל אלו, ניצב משבר האקלים והשלכותיו המורגשות יותר ויותר בשנים האחרונות – גלי חום קיצוניים, הצפות ומדבור מואץ. משבר זה מהווה מכפיל איומים על משאבי הטבע והסביבה.
אתגרים אלו מהווים איום של ממש על היכולת לחיות בארץ, אולם הם הוזנחו במשך יותר מדי זמן ונותרו ללא מענה ראוי. גורמי המקצוע הוחלשו ושותקו, וישראל ניצבת היום עם משק אנרגיה ריכוזי ופגיע, מקורות מים בסכנה, משבר פסולת שיצא משליטה וללא תכניות להתמודדות עם משבר האקלים.
עולים על דרך הישר!
מפלגת ישר! מאמינה כי הסביבה היא חלק מתשתיות הקיום של ישראל, ושמירה עליה היא לא רק ערך בפני עצמו אלא גם חלק מהביטחון הלאומי שלנו. הגנה על הסביבה מהווה חלק בלתי נפרד ממחויבותנו לארץ, לאיכות החיים ולדורות הבאים שזכאים ליהנות ממנה ומנופיה.
מפלגת ישר! צופה פני עתיד ורואה מדינה הערוכה למשבר האקלים ולאתגרים שהוא יביא איתו – תוך שהיא מספקת את צרכי האנרגיה, המים והמזון של אזרחי ישראל ושומרת על הסביבה נקייה.
הסביבה כתשתית קיומית לאומית וערך ציוני
מקורות המים, הים, בתי גידול ומערכות אקולוגיות הם כולם רכיבים קריטיים לתפקוד התקין של המדינה ולאספקת המים והמזון. שמירה על הסביבה היא ביטוי למחויבות שלנו לארץ ישראל ולאהבת המולדת
הגנת הסביבה היא ממשל תקין
אכיפה סביבתית ויישום החלטות ממשלה ומדיניות סביבתיות, שנקבעו ואושרו, הן חלק ממימושו של ממשל תקין. לא נשלים עם עבריינות סביבתית, הפוגעת בבריאותם של אזרחי ישראל ומסכנת משאבי טבע, שטחים פתוחים ובעלי חיים
נדאג לעצמאות אנרגטית, המבוססת בין היתר על קידום אנרגיות מתחדשות. היעדים הקיימים לאנרגיות מתחדשות נמוכים מדי, ומצריכים עדכון שיעודד גיוון בתמהיל מקורות האנרגיה. נקבע יעדים חדשים ומתקדמים יותר במסגרת תכנית אב לתשתיות, שתכלול הסרת חסמים, תמריצים, קידום התייעלות אנרגטית ופיתוח מיקרו-גרידים – רשתות חשמל אזוריות, עצמאיות וחכמות. כך נבטיח הפחתת פליטות גזי חממה וזיהום אוויר, רציפות תפקודית של משק החשמל גם בזמן חירום, וייעול כולל של משק החשמל.
נחזק את ההגנה על המרחב הימי, מתוך הכרה בחשיבותו של הים כמשאב לאומי. נקדם את חוק התלמ"ת ונבטיח מוכנות לאירועי זיהום בים, נחזק את האכיפה כנגד גורמים מזהמים בים ובחופים, ונפעל לצמצום סיכוני הזיהום במפרץ אילת.
נקדם תכנית לחוסן משק המים הישראלי, במטרה להבטיח אספקה רציפה של מים נקיים בשגרה ובחירום. במסגרת התכנית נשלב שיקולים סביבתיים בניהול משק המים, נקדם שיקום של מקורות המים היבשתיים (אקוויפר ובארות) הסובלים כיום מזיהומים ומאבדים מיכולתם לתמוך בצרכי המים, נקדם שימוש במי נגר ונסיר חסמים רגולטוריים המונעים שימוש במים אפורים.
נעצור את המחדל המתמשך בטיפול בפסולת, אשר הוזנח והפך למקור לזיהומי אוויר וקרקע ותרם לפשיעה. נקדם חוק מסגרת להסדרת משק הפסולת, במסגרתו נבחן הקמת רשות פסולת עצמאית ומקצועית, שתפעל בהתאם לעקרונות המקובלים ברשויות תשתית אחרות, מתוך שיקולים מקצועיים ותבטיח שהפסולת לא תהיה עוד מקור לזיהום אלא משאב אנרגיה, תוך שמירה על עקרונות סביבתיים וכדאיות כלכלית. לצד זאת, נרחיב את האכיפה כנגד שריפת הפסולת הפיראטית ביו"ש ובכל רחבי הארץ.
נפעל להחזרת המיסוי על מוצרי פלסטיק חד-פעמיים, כחלק ממהלך רחב יותר להפחתת מיסים ישירים והעלאת מס על מוצרים בעלי השפעות שליליות מובהקות.
נקדם חקיקה מקיפה ועדכנית לשיקום קרקעות מזוהמות. זיהום קרקע הוא לא רק איום על הסביבה ועל בריאות הציבור אלא גם חסם בפני הפשרת קרקעות לבנייה למגורים, למסחר ותעסוקה ולפיתוח כלכלי, וכיום אין תשתית משפטית ראויה לטיפול בנושא זה. במסגרת זו, נייצר מנגנונים לשיקום קרקעות מזוהמות על בסיס עיקרון "המזהם משלם", נקבע תקנים מחייבים למיפוי וטיהור, ונקים מנגנון פיננסי מהיר לשיקום קרקעות היסטוריות.
נפעל למען הגנה על המגוון הביולוגי, בתי הגידול ומערכות אקולוגיות מפני גורמי הסיכון השונים, מתוך הכרה בחשיבותם הסביבתית ובנחיצותם לחקלאות. במסגרת זו, נקדם תיקוני חקיקה שיכירו בצורך להגן על המגוון הביולוגי במקביל להגנה הקיימת על חקלאות ותייצר כלים משפטיים הדרושים להתמודדות עם מינים פולשים, אשר בעידן של משבר אקלים מהווים סכנה להתפשטות מחלות ופגיעה בבני אדם. נגדיר את המשרד להגנת הסביבה כגורם המתכלל של הטיפול במינים פולשים ונהפוך אותו לכתובת ברורה להובלת מדיניות, תיאום בין-משרדי ומעקב שוטף בנושא, ונקבע מנגנוני דיווח תקופתיים לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שיחייבו את כל הגורמים הרלוונטיים לעדכן על פעילותם בנושא. בנוסף, נפעל להסדרת נושא ההרעלות מול משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, כדי לצמצם את הפגיעה בחיות הבר והנשרים.
נחזק את ההגנה על בעלי חיים, מתוך הבנה שרווחתם ובריאותם של בעלי חיים הן אינטרס אנושי. במסגרת זו, נבצע עבודת מטה ונקדם חקיקה לשיפור רווחתם של בעלי החיים, שתקדם מניעת תחלואה בקרב חיות בר וקהילה (בדגש על מגפת הכלבת המתפשטת בימים אלה), צמצום אוכלוסיית הכלבים המשוטטים, עיקור וסירוס של חתולי קהילה, הגברת פיקוח ואכיפה כנגד התעללות בבעלי חיים ושיפור מצבן של חיות המשק. נקדם צמצום של המשלוחים החיים מתוך השאיפה לצמצום סבל בע"ח, נחזק את הגידול המקומי ונפעל להסרת חסמים בפני ייבוא של בשר כשר מצונן מחו"ל. לצד צעדים אלו, נקדם מעטפת הסתגלות, מימון והגנה על ענף החקלאות והעוסקים בו.
נוביל מכרז לזיכיון חדש, שיתייחס לצרכים הסביבתיים ולהשפעות התעשייה על ים המלח כמערכת אקולוגית וכן על התעסוקה והתיירות הקשורות בו. במסגרת זו, נקדם אחריות של הזכיין על פעולות השיקום הדרושות (בהתאם לעיקרון "המזהם משלם"), ונבחן הקמת קרן ייעודית שתשתמש בהכנסות המדינה מתמלוגים כדי להיערך ל"יום שאחרי" ולפתח את התיירות והתעסוקה סביב ים המלח בטווח הארוך.
נוביל חקיקת חוק אקלים, המהווה הכרח לאומי וסביבתי כחלק מהמאבק במשבר האקלים. כחלק מקידום החוק, נשלים עבודת מטה של משרדי הממשלה להכנת תכניות אדפטציה, ובהתאם נקבע יעדים שאפתניים להפחתת פליטת גזי החממה, שיהיו ברי-מימוש וגבוהים מהיעדים הקיימים.
נעמוד על מימוש החלטות ממשלה שהתקבלו בנושאי שיקום מרחבים והסביבה, ובפרט תכנית הממשלה המחייבת לפינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה. נפעל לעמידה בלוחות הזמנים שנקבעו ונחזק את המנהלת הפועלת בנושא במשרד רה"מ לשם כך. פינוי השטח יעשה בכפוף לשיקום הקרקע ופיתוחה, שיתרום לתנופה הכלכלית באזור, תוך התייחסות לשיקולים הביטחוניים, צרכי המדינה וסוגיות סביבה ותעסוקה. לצד זאת, נבטיח שמירה על רציפות תפקודית, יתירות ומוכנות לעת חירום.