ישר! לבריאות

נקדם תכנון אסטרטגי למערכת הבריאות, שיבטיח שקלול של צרכי בריאות נוכחיים ועתידיים והיכולות העומדות לרשותה בניהול המשאבים והקצאתם. במסגרת זו, נעגן את שיקולי המדד הדמוגרפי והמקדם הטכנולוגי בעדכון הקבוע של סל הבריאות ונוביל גיבוש תכנית אסטרטגית למערכת, שתבטיח חלוקת משאבים לפי צרכים משתנים, תוך יציבות של מקורות המימון והניהול הפיננסי ומוכנות לאירועי משבר, כולל שמירת הרצף הטיפולי.

נפעל להגברת המוכנות של מערכת הבריאות למצבי חירום שונים, כחלק מהתכנון האסטרטגי ועל בסיס לקחי משבר הקורונה והמלחמה. במסגרת זו, נקבע סטנדרטים מחייבים להחזקת מלאים של תרופות וציוד רפואי, נקדם תכנית מחייבת למיגון מתקנים ותשתיות רפואיות ונפעל לשיפור הרציפות הטיפולית בזמני מלחמה.

נחזק את יכולות הניטור והבקרה אחר התפרצות מחלות ומגפות, בדגש על זיהוי מוקדם ומיפוי אזורי סיכון ואוכלוסיות סיכון, במטרה למנוע מראש התפשטות תחלואה באוכלוסייה ולהכין את המערכת להתמודדות מיטבית עם משברים בריאותיים.

נפעל לחידוש מבנים קיימים ולהקמת מבנים חדשים בבתי החולים, במטרה להבטיח תנאי אשפוז ראויים, מכבדים ומותאמים לצרכי המטופלים, תוך התאמת התשתיות להתפתחויות הטכנולוגיות ולרפואה מתקדמת. נפעל ליצור מקורות מימון מגוונים ולצמצום התלות בפילנתרופיה.

נוביל תכנון אסטרטגי וארוך טווח לניהול כוח האדם במערכת הבריאות. במסגרת זו, נבצע מיפוי של מצבת כוח האדם הרפואי וזיהוי כשלים עתידיים (כמו מקצועות שאין בהם מספיק מתמחים כיום, או אזורים בארץ שיש בהם מעט מדי רופאים במקצוע מסוים), ועל בסיס מיפוי זה נעדכן את תקינת כוח האדם בהתאם לגידול באוכלוסייה, ונוודא כי התקנים החדשים מגיעים למחלקות אליהן שויכו. לצד זאת, נמשיך ביישום התכנית הלאומית להכפלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל ונפעל להסרת חסמים המקשים על הרחבת השדות הקליניים. נפעל לתוספת תקנים למתמחים ומומחים בבתיה"ח לטובת שילובם של הסטודנטים לרפואה במערכת ובהלימה להגדלה במספר הסטודנטים.

נבחן הרחבת הסמכויות וההתמחויות של תפקידים שונים במערכת הבריאות, ובפרט תפקידי אח/ות מומחים ועוזרי רופאים, על מנת להפחית מהעומס המוטל על הרופאים כיום, תוך שמירה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים. נקדם מפתח תקינה מעודכן לתפקידי מקצועות הבריאות (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, טכנולוגיה רפואית וכו') מתוך הבנה שעבודתם קריטית לשיפור הטיפול במטופלים.

נפעל לשיפור תנאי ההעסקה של הצוותים הרפואיים, לרבות שיפור סביבת העבודה הפיזית והטמעת עזרים טכנולוגיים. נקצה את המשאבים הדרושים להגברת האבטחה בבתי חולים והגנה על צוותים רפואיים מפני אלימות.

נפעל להטבת תנאי ההתמחות למקצועות הרפואה, לתקנונם ולשיפור תנאי ההעסקה בזמן ההתמחות. 

נפעל לעצירת תופעת "בריחת המוחות" ממערכת הבריאות. כחלק ממיפוי כוח האדם במערכת, נזהה גם גורמי סיכון לעזיבה ונוודא כי המערכת פועלת מראש למנוע אותה. נקדם שימור קשר מקצועי עם כוח אדם רפואי שיוצא להשתלמויות בחו"ל ונבטיח אופק תעסוקתי אחרי החזרה ארצה. נפעיל תכנית לאומית להחזרת רופאים ישראלים, שתייצר אופק תעסוקתי לרופאים החוזרים, תסיר חסמים בירוקרטיים הכרוכים במעבר ותקדם הכרה מהירה בתארים ותעודות ממוסדות מובילים במדינות מפותחות, ותספק תמיכה וליווי לרופאה החוזרים ולבני משפחותיהם.

בנוסף וכחלק מעידוד החדשנות במערכת הבריאות, נפעל ליצירת תקנים משולבים של טיפול ומחקר, שיאפשרו לרופאים זמן מוגן למחקר (Protected Research Time) במסגרת עבודתם הרפואית במערכת הבריאות, מה שיגביר את המשיכה לחזרה לארץ.

נקדם הרחבה של השירותים הדיגיטליים במערכת הבריאות, כולל שירותי רפואה מרחוק (טלמדיסין) ושימוש ביתי בעזרים דיגיטליים באמצעות קופות החולים, כדי להרחיב את הנגישות לטיפולים רפואיים בשגרה ובמצבי חירום, וכן להקל אבחון מצבים רפואיים ותקשורת ישירה עם הצוותים המטפלים.

נקדם את התיק הרפואי הדיגיטלי האחוד, שיכלול בתוכו את כלל המידע מקופות החולים, בתי החולים וגופים נוספים המספקים טיפולים רפואיים. התיק הרפואי האחוד יהווה "תיק תומך החלטה", יאפשר שיפור של הרצף הטיפולי בין בתי החולים לקהילה, ימנע פערי מידע קריטיים בין הצוותים הרפואיים השונים, יקל על המטופלים בהתמודדות עם בירוקרטיה ויאפשר קידום מיטבי של בטיחות המטופל.

נפתח הטמעה של טכנולוגיות חדשניות במערכת הבריאות. נעגן את המקדם הטכנולוגי לסל הבריאות בחקיקה ונבטיח שיכלול בתוכו רכיב מוגדר לטכנולוגיות תוכנה ובינה מלאכותית, מה שיבטיח תקצוב להטמעת טכנולוגיות חדשות. נסיר חסמים בירוקרטיים ורגולטוריים המונעים תוספת של מכשור רואי מתקדם ונקצר את התורים אליהם. נעדכן את תקנות התמחור לקופות ולבתי החולים כך שיתוקצבו גם עבור מוצרים טכנולוגיים (כמו דמי מנוי או רישיונות לתוכנות) וכן ישופו על בסיס תוצאות – כך שצמצום ימי אשפוז ותחלואה בזכות טכנולוגיה לא יוביל לקיצוץ תקציבי אלא יתרום למערכת. נשלב שיקולי ערך ניהולי וארגוני (כמו חווית מטופל, צמצום עומס פעולות בירוקרטיות לרופא וקיצור תורים) בהערכת תועלת של טכנולוגיות חדשות. נבטיח כי בתוך מערכת הבריאות יפעלו גורמים ייעודיים להטמעת טכנולוגיות, שיסייעו בצמצום העומס הבירוקרטי המוטל על הצוותים הרפואיים ומיטוב ההחלטות הטיפוליות.

נחזק את המחקר בתוך מערכת הבריאות באמצעות הקצאת תקציבים ייעודיים למחקר,  הסרת חסמים רגולטוריים קיימים המגבילים שיתופי פעולה בין ארגוני הבריאות השונים, מוסדות מחקר והתעשייה, יצירת תשתית דיגיטלית לתקשורת ישירה בין חוקרים למערכת הבריאות, שתקל על ביצוע המחקרים, ובחינת הוספת תקנים משולבים של טיפול ומחקר, שיאפשרו לרופאים מטפלים גם זמן מוגן למחקר (Protected Research Time). נקדם את השימוש בנתונים הרבים שיש במערכת , לקידום המחקר והטיפול בחולים.

נעביר את מערכת הבריאות בפריפריה ממצב של מחסור תמידי לפריסה אזורית חכמה, המעניקה לתושבים ביטחון רפואי בסיסי ואיכות חיים. במסגרת זו, נקבע זמן למתן שירות (SLA) וסטנדרט מחייב לאספקת שירותי בריאות ע"י קופות החולים, לרבות סנקציה תקציבית, ונבטיח רפואה ראשונית ושניונית איכותית באמצעות משיכת רופאים מומחים לרבות סל קליטה משפחתי, מענקי התמדה ועוד. נקים מוקדי מיון קדמי, נחזק מרפאות קהילה ונפתח פתרונות חירום לאזורים בהם זמן ההגעה לבית חולים עלול לעלות בחיי אדם.

נקים מרכז מיון קדמי בקריית שמונה ונבחן הקמת בתי חולים ומרכזים רפואיים מסוגים שונים בפריפריה, הן בצפון והן בדרום, ונחזק סביבם שירותי רפואה בקהילה, הכשרה, מחקר ותשתיות רפואיות, כדי להרחיב את הפריסה האזורית ולאפשר טיפול איכותי ונגיש יותר לתושבי הצפון.

ראו בתכנית ישר! לחיזוק הפריפריה הגיאוגרפית ופיתוח אזורי.

נפעל להקמת מרכזי רפואה קהילתיים – מרפאות שיספקו שירותים רפואיים שונים למבוטחי כל קופות החולים, הכוללים טיפולים ובדיקות הנמצאים בסל ובביטוחים המשלימים, וכן טיפולים אלקטיביים שכיום ניתנים רק בבתי חולים. למרפאות אלו יהיה יתרון כפול: איגום משאבים הנמצאים כיום במחסור, בעיקר בפריפריה, שיאפשר הגברת התחרות בין הקופות – כל קופה לא תצטרך להחזיק בעצמה את כל השירותים הללו בכל מקום בארץ; ולצד זאת יורידו מהעומס על בתי החולים, בשל העברת הטיפולים האלקטיביים אליהם. המרפאות יוכלו להיות ציבוריות (בעלות משולבת של משרד הבריאות ורשויות מקומיות) או פרטיות – המבוטחים בכל מקרה יקבלו את השירות כחלק מהביטוח בקופת החולים.

נעודד אמצעים לקיצור תורים במערכת הבריאות, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים לתכנון וניהול מיטבי של התורים ובחינת חובת תשלום במקרה של אי-הגעה לתור שנקבע וכן ביטול מתאמי השירות בקהילה, אשר לא הוכחו כגורם יעיל בקיצור תורים לכלל האוכלוסייה. במקום מנגנון מתאמי השירות הקיים כיום, נייצר מנגנון דומה, שיהיה ייעודי לחולים כרוניים ואנשים עם מוגבלויות, הזקוקים לתקשורת רציפה עם מערכת הבריאות, הן לצרכי טיפול והן לצרכים בירוקרטיים. בנוסף, נפעל ליצירת מענים מותאמים לאזרחים ותיקים, המהווים שיעור ניכר מצרכני מערכת הבריאות, שיסייעו להם בקביעת תורים יעילה.

נפעל לביטול העדפות והטבות בעלות אופי מגזרי ופוליטי ונבטיח שוויון לנגישות ובעלות שירותי רפואה, ובפרט במנגנוני השב"ן ומתאמי השירות.

נקדם פתרונות ייעודיים לאוכלוסיות בסיכון, שיאפשרו למטופלים אלו לקבל שירותי רפואה בקהילה בצורה סטרילית ויצמצמו חשש להידבקות.

נרחיב את תכניות הרפואה המונעת, כולל מיפוי אוכלוסיות בסיכון ופניות יזומות לבדיקות סקר, חינוך לאוריינות בריאות ומניעת דיסאינפורמציה ושיווק מניפולטיבי, וכן תכניות ממוקדות ברפואת ילדים מונעת הכוללות חינוך לאורח חיים בריא מגיל צעיר, הנגשת מידע והדרכה להורים ושיקום הכיסוי החיסוני.

נקדם הטמעת תפיסת "בריאות בכל מדיניות" (Health In All Policies) לפיה יש לשקול שיקולי בריאות הציבור בגיבוש מדיניות בכל תחום. במסגרת זו, נבחן את אימוץ מודל "עדשת הבריאות" (Health Lense Analysis) הכולל צוות מקצועי התומך בכלל המשרדי הממשלה ומסייע להם לבחון השפעות של החלטות אסטרטגיות על בריאות הציבור, וכן נבחן שילוב תסקירי בריאות הציבור בהליכי החלטות תכנוניות. בנוסף, נחזיר את המס על שתייה ממותקת, תוך הכרה בנזקים הבריאותיים הנגרמים ממשקאות אלו ולאור ההצלחה של המס בצמצום צריכתם.

נחזק את תפקידן של רשויות מקומיות בקידום בריאות הציבור ורפואה מונעת, באמצעות הקמת יחידות בריאות ברשויות, שיעבדו יחד עם קופות החולים ומשרד הבריאות, יסייעו באיסוף נתונים ועיבודם, ויתמכו בהנגשת מידע ושירותים מותאמים לקהילה המקומית.

נגביר את ההשקעה בשירותי בריאות הנפש ונפעל להרחבת ההיצע הטיפולי הקיים, במטרה לתת מענה יעיל לצורך ההולך וגדל בטיפולים נפשיים בעקבות המלחמה. נשים דגש על מדידה ובקרה של שירותי בריאות הנפש לא רק במונחים כספיים, אלא גם לפי הצלחת הטיפולים – כמה מטופלים חזרו לתפקוד ובאילו שיטות טיפול נעזרו. על בסיס מדדים אלו נפיק לקחים, נעדכן מדיניות ונבצע שינויים דרושים בזמן אמת.

נקדם תכנית לאומית לבניית חוסן ומניעת מצבי דחק, שתנגיש טיפולים מונעים להפרעות פוסט-טראומטיות באמצעות מסגרות השגרה: בתי ספר, צה"ל, מילואים, אקדמיה ומקומות עבודה. בנוסף, נבטיח המשך ליווי וטיפול נפשי לכל חייל משוחרר במידה והוא נדרש לכך, במטרה למנוע פוסט-טראומה ולחסוך הליכים בירוקרטיים. להרחבה, ראו תכנית ישר! לצמיחה מתוך משבר ובניית חוסן לאומי.

נקדם ונרחיב את מסלולי השיקום הפיסיים ושיפור איכותם, בדגש מסלולי שיקום ללוחמים ולוחמות אשר נפצעו במהלך המלחמה.

נפעל להמשך העלאת תוחלת החיים תוך הדגשת איכות החיים של הקשיש ושמירה על תפקוד ועצמאות לצד טיפול מיטבי במחלות. נבחן את עדכון הקפיטציה של שירותי רפואה לגיל השלישי, הארכת משך המפגש בין המטופלים לרופא המטפל, דאגה לתזונה מיטבית ומותאמת והתאמת הטיפול הרפואי – תוך התייחסות מותאמת לקשישים בתפקוד שונה.

נפעל לחיזוק היציבות והוודאות במערך הסיעודי הקיים ונבחן הטלת חובת ביטוח סיעודי לכלל האוכלוסייה, כדי להבטיח טיפול סיעודי לאזרחים ותיקים גם בעתיד. נפעל להנגשת מענים תומכים בבני משפחה של אזרחים ותיקים סיעודיים ותשושי נפש, בדגש על תמיכה נפשית, התמודדות עם מצבים רפואיים ומיצוי זכויות.

נבטיח טיפול רפואי איכותי לאזרחים ותיקים, הן באמצעות מניעה והן באמצעות טיפול מתאים. נחזק את המענים הרפואיים והסיעודיים בבית ובקהילה, נקדם תכניות אבחון מוקדם ומענה מערכתי למחלות אופייניות לגיל השלישי. נוודא כי הטיפול הרפואי הגריאטרי יותאם לגידול באוכלוסייה, כולל הגדלת מספר מיטות אשפוז גריאטריות, כולל שיקומיות. נפעל להרחבת השימוש בטכנולוגיות מתקדמות, כולל רפואה מרחוק, כדי להגדיל זמינות מענה רפואי גם בבית.

להרחבה ראו תכנית ישר! לגיל השלישי.