מפלגת ישרYashar! תוביל ביזור מושכל ואחראי, ע"י העברה מבוקרת ומפוקחת של יותר סמכויות ואחריות אל הרשויות המקומיות, כדי להגדיל את חופש הפעולה ומרחב קבלת ההחלטות שלהן באופן שישרת את טובת האזרחים ואת סדרי העדיפות שלהם, ויקדם שירותים ציבוריים איכותיים, מותאמים ויעילים לכל אזרח ואזרחית, בכל מקום בארץ.
ריכוזיות יתר
ישראל היא אחת המדינות הריכוזיות בעולם המערבי, והריכוזית ביותר בקרב כל מדינות ה-OECD, על פי מדדים מקובלים של חלוקת אחריות וסמכויות ויחסי תלות בין השלטון המרכזי (הממשלה) למקומי. ריכוזיות זו באה לידי ביטוי, בין היתר, בסמכויות התערבות נרחבות של הממשלה וברגולציה מכבידה, המקנה לרשויות המקומיות מרחב פעולה מוגבל למדי למימוש העדפות תושביהן.
הרשות המקומית – הגוף השלטוני הנבחר הקרוב והנגיש ביותר לאזרח – פועלת תחת חקיקה מגבילה שאינה תואמת את תחומי פעילותה העכשוויים, אוטונומיה תקציבית ופיסקלית מוגבלת ותלות קיצונית באישורים מראש או בדיעבד של משרדי הממשלה השונים.
בגישה הריכוזית הישראלית יש ארבע בעיות מבניות: קושי בהתאמת השירותים לצרכים השונים של תושבים וקהילות במקומות שונים; האטה בתהליכים והעמסה על משרדי הממשלה בניהול פרטני של מאות רשויות; טשטוש אחריות בין הממשלה המנהלת והמתקצבת לבין הרשות המקומית המבצעת; והגדלת פערים בין רשויות חזקות, המייצרות "ביזור דה-פקטו", לבין רשויות חלשות שנותרות תלויות ומתקשות להעניק שירות דומה. לכל אלה תוצאה אחת – פגיעה בטיב השירותים לאזרח.
המבנה הריכוזי מחייב הכרעה ארצית אחידה גם בסוגיות בעלות אופי קהילתי, תרבותי או ערכי. כך מעמיקים מאבקים כלל-ארציים, שבהם כל קבוצה מבקשת לעצב את המדיניות עבור הכלל, בעוד שהפתרונות טמונים ביכולת לקדם מדיניות דיפרנציאלית ומותאמת לתנאי השטח ולקהילות השונות, ובקידום פשרות מקומיות. ביזור שירחיב את מרחב ההשפעה של האזרחים על מרחב חייהם מאפשר לקהילות שונות לחיות זו לצד זו בתוך מסגרת ממלכתית משותפת, ובכך מפחית את עוצמת החיכוך ומקדם ערכים של פשרה ומתינות.
עולים על דרך הישר!
ישר! רואה צורך במעבר ממערכת ריכוזית והיררכית של כפיפות ותלות, למערכת של שותפות ויחסי גומלין הנשענת על חלוקת אחריות וסמכויות ברורה בין שלושה רבדים של סמכות מדיניות: ארצי, אזורי ומקומי. המדינה תמשיך לשאת באחריות ובסמכות לקביעת המדיניות הלאומית והיעדים האסטרטגיים, להבטחת שוויון בשירותים, לקביעת סטנדרטים, לפיקוח ולתקצוב מותאם; הרובד האזורי, המבוסס על שיתופי פעולה אזוריים בין רשויות מקומיות ואשכולות, יטפל באתגרים החוצים גבולות מוניציפליים ומחייבים ראייה אזורית רחבה וארוכת טווח; והרשות המקומית תקבל את הסמכות, המשאבים והגמישות לקידום מדיניות מבוססת מקום וקהילה ולעיצוב השירותים הקרובים לחיי התושבים.
הרשות המקומית תקבל את העצמאות והיחס הראוי לה כמייצגת הקהילה המקומית מכוח מעמדה הדמוקרטי הנבחר, ולא רק כזרוע ביצוע של הממשלה – תוך שמירה על זכויות הפרט, על כללי המנהל התקין ועל עקרונות היסוד של המדינה היהודית והדמוקרטית. במקביל, נציגי השלטון המקומי יהיו שותפים קבועים בגיבוש החלטות הנוגעות לרשויות – ולא גורם שמוזמן להגיב לאחר מעשה או שחקן וטו המקדם מטרות מוניציפליות צרות בלבד – כי עם הסמכות באה האחריות.
מטרת השינוי לאפשר למדינה להתמקד בתפקידיה הלאומיים – מדיניות, צמצום פערים, הבטחת שוויון וזכויות, תשתיות לאומיות, תקצוב, פיקוח ואכיפה – ובד בבד להגדיל את יכולת הניהול והביצוע של הרשויות לספק שירות איכותי, נגיש ומותאם. זהו יישום ישיר של תפיסת ישר! למדינה שמסירה חסמים ומתגמלת יזמות ואיכות ביצוע, אך לא על חשבון משילות וערכים ממלכתיים; מאמינה בחופש ובשונות, אך אחראית לכלל אזרחיה ותובעת אחריות עם קבלת הסמכות.
עקרון המשניות
סמכות מקומית - לרשות, הרובד הקרוב והנגיש ביותר לתושב המסוגל להפעיל מדיניות ביעילות, בשוויון ובאחריות; סוגיה חוצת גבולות מוניציפליים ובעלת היגיון אזורי - לרובד האזורי; זכויות יסוד, אינטרס לאומי או מוצר ציבורי ארצי - למדינה. הביזור יתבצע באחריות ובשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות והגופים המייצגים אותן
הדרגתיות ודיפרנציאליות
הביזור ייעשה בהתאם למוכנות המוסדות הדמוקרטיים ולמסוגלות המקצועית, הניהולית והכלכלית של כל רשות, על בסיס מדדים מוגדרים. רשויות שאינן נושאות במוכנות הנדרשת ייתמכו בליווי ובמשאבים שיבנו מיומנויות אלה - כי ביזור איננו לחזקים בלבד. כל העברת אחריות תלווה בהעברת הסמכויות, כוח האדם והמשאבים הדרושים, והביזור לא ישמש אמצעי להעברת הוצאות וסיכונים מן הממשלה אל הרשויות
פיקוח, בקרה, אכיפה ונסיגה
הדגש יעבור מאישורים מוקדמים ומיקרו-ניהול אל סטנדרטים, שקיפות, דיווח, בקרה בדיעבד ומדדי ביצוע השוואתיים. רשות שלא תעמוד לאורך זמן בכללים וביעדים - לאחר שקיבלה ליווי מקצועי והזדמנות לתקן - יילקחו ממנה הסמכויות המבוזרות, כולן או חלקן, עד שתוכיח מחדש את מסוגלותה. יוגדרו גם מנגנוני התערבות במקרים של חוסר תפקוד, להבטחת שירות נאות לכלל התושבים – כי רשויות מקומיות אינן ה'חצר האחורית' של המדינה
חלוקת האחריות בין רובדי השלטון
הרובד המקומי
יעסוק בתחומים בזיקה ישירה לתושב, הדורשים היכרות קרובה עם השטח או מושפעים ממאפייני הקהילה: חינוך, רווחה, שירותי דת ומרחב ציבורי, פיתוח כלכלי מקומי, תרבות, קהילה ופנאי, ומענים בשעת חירום. מעורבות השלטון המקומי תהיה משמעותית אך לא בלעדית, ובפרט בנושאים "מעורבים" הכוללים שיקולים לאומיים כמו חינוך, רווחה ושוויון
הרובד האזורי
יטפל בתחומים הדורשים יתרון לגודל, מדיניות ארוכת טווח ותכנון החוצה גבולות מוניציפליים: תחבורה אזורית, תכנון מרחבי, תשתיות, אזורי תעסוקה, פסולת וסביבה, ופיתוח כלכלי אזורי. הרובד האזורי אינו מחליף את הרשות המקומית, אלא מאפשר איגום יכולות, צמצום כפילויות ותיאום. הוא יכלול מנגנונים גמישים - רשויות מטרופוליניות סביב מוקדי המטרופולין הגדולים, לצד אשכולות ומסגרות אזוריות גמישות ומתעדכנות הנשענות על הסכמים ושיתופי פעולה בין רשויות מקומיות באזורים תפקודיים שונים
הרובד הארצי
יישאר אחראי לביטחון, לשיטור ולאכיפה; לתכנון מדיניות מקרקעין ותשתיות לאומיות; לקביעת סטנדרטים מחייבים; לחלוקה מחדש של משאבים ולצמצום פערים; להגנה על זכויות יסוד ולמתן שירותים ארציים כמו בריאות. המדינה תקבע סטנדרט שירות אחיד ומחייב שיבטיח לכל אזרח, בכל מקום, רף שירות וזכויות שווה. העברת סמכויות לרשויות אינה פוגעת בחוזה בין המדינה לאזרחיה ובמחויבותה להם
נמצב מחדש את משרד הפנים כ"משרד לשלטון מקומי ופיתוח אזורי" – ממשרד של אישורים, פיקוח מוקדם ושליטה, למשרד שמלווה, מסייע ומפתח את הרשויות, קובע סטנדרטים ומודד תוצאות.
נקים ועדת שרים קבועה לענייני ביזוריות ואזוריות, בראשות השר לשלטון מקומי ופיתוח אזורי, וצוות מטה בין-משרדי מקצועי לגיבוש מדיניות, תיעדוף, אישור תכניות ופתרון מחלוקות בין המשרדים לנציגי השלטון המקומי.
יישום הרפורמה מחייב ארכיטקטורה מוסדית ברורה, שתבטיח שהביזור יתקדם באופן מסודר, מדורג, תהליכי ומדיד – ולא כהצהרה חד-פעמית. נקדם עבודת מטה למיפוי הסמכויות והאחריות שיועברו לרשויות, תוך למידה מהמיפויים שנעשו בעבר ומחויבות לביזור משמעותי של כוח וסמכויות ולא רק לצעדים להפחתת רגולציה.
נעמיד ארגז כלים ליישום: מדד איכות ומסוגלות שקוף ורחב לרשויות השונות; סל תמריצים למשרדי ממשלה שמקדמים ביזור משמעותי ולרשויות שמאמצות תשתיות תומכות לביזור; מעטפת חקיקה וצעדים מנהלים לתמיכה בביזור הסמכויות ותכנית ייעודית לליווי ולבניית יכולות ברשויות חלשות. לפני החלה רוחבית, נפעיל פיילוט מלווה במחקר הערכה ברשויות ובאזורים נבחרים.
נתמוך במהלך לקידום "חוק-יסוד: השלטון המקומי", בתנאי שייעשה בהסכמה רחבה ובדיון אמיתי עם הרשויות עצמן. לצידו, נבחן הגבלת חקיקה בעלת השלכות תקציביות על הרשויות, ונכונן מנגנון של הסכמים שנתיים בין הממשלה לארגוני השלטון המקומי טרם הגשת התקציב – באופן מאוזן, מקצועי וללא שיקולים פוליטיים.
נעגן "נומרטור לשלטון המקומי" – מנגנון שיחייב את הממשלה והכנסת למדוד מראש את העלות המצטברת שכל חקיקה, תקנה או החלטת ממשלה מטילות על הרשויות, וימנע גלגול עלויות אל הרשויות ללא כיסוי.
נפתח מנגנונים "על-רשותיים" ונבנה תמריצים ממשלתיים לגישת אזוריות חדשה – וולונטרית וגמישה – המבוססת על שיתופי פעולה בין הרשויות והאשכולות. נקדם חוזי פיתוח אזוריים רב-שנתיים, המבוססים על תוצאות בשטח, ונבחן הקמת מנגנונים על-רשותיים סטטוטוריים בתחומי תחבורה (כמו רשויות מטרופוליניות), סביבה ופסולת, תכנון, תשתיות ופיתוח כלכלי.
נקדם חיזוק של המנגנונים הדמוקרטיים והמנהל התקין ברשויות. נחזק את עצמאותם ומעמדם של הגזבר, היועץ המשפטי ומבקר הרשות, ונוודא כי התפקידים הסטטוטוריים בכל הרשויות מאויישים. נרחיב את סמכויות הפיקוח והגישה למידע של חברי המועצה, נקדם תגמול כספי לחבריה, ונכונן מעמד "ראש אופוזיציה" עם זכויות מוגדרות, כאיזון למודל "ראש העיר החזק".
נחייב פרסום נגיש ומלא של ספר התקציב, חוזים והתקשרויות, פרוטוקולים, תמיכות, הקצאות ודוחות ביקורת, ונפעל לשידור ישיבות המועצה, כפיקוח אזרחי משלים. הרחבת הסמכות מחייבת חסימת הדלת בפני שחיתות וניגודי עניינים: נפעל למניעת כניסה של גורמים עבריינים לקבלת ההחלטות ולניהול הרשויות, ונילחם בשחיתות ובגביית דמי חסות ברמה המקומית.
נחזק את השדרה המקצועית ברשויות, כתנאי לביזור בר-קיימא: נשפר את תנאי השכר לבכירים ונקדם מודל תגמול דיפרנציאלי, נחזק את מעמדו של מנכ"ל הרשות ואת שדרת הניהול, נקדם מוביליות בין הרשויות לשירות המדינה ותכניות צוערים למקצועות הסובלים מכשלי גיוס, נרחיב את האוטונומיה לניהול ההון האנושי ברשויות ונתמוך בעלויות השכר של רשויות חלשות – תוך שמירה על סטנדרט מקצועי מחייב, שוויון ושקיפות.
מבחן התוצאה של הביזור הוא איכות השירות לאזרח. נעבור ממדידת נהלים ותשומות למדידת איכות השירותים הציבורים ונגישותם, שימוש נאות ומתואם סדרי עדיפות בתקציב וחוויית השירות בפועל – זמני מענה, נגישות פיזית ודיגיטלית, ושקיפות מלאה מול התושב. הרשות תקבל חופש בדרך, ותימדד על מה שמגיע לתושב בסוף.
נרחיב את סמכויות הרשות המקומית בחינוך ואת הגמישות הניהולית בבתי הספר, ונעבור לתקצוב שקלי-דיפרנציאלי לתלמיד, המותאם לרקע החברתי-כלכלי ולצרכים. היקף הגמישות ייקבע לפי יכולת הרשות, והכל בכפוף לתכנית הליבה, ליעדים ולסטנדרטים הארציים ותוך שמירה על זכויות המורים. לצד זאת, נעביר סמכויות ותקציבים בנושא חינוך בלתי פורמלי לרשויות.
נרחיב את הגמישות והסמכות של השלטון המקומי בבניית מענים מקומיים ובהתאמת השירות לצרכי הקהילה. במקביל, נבחן מחדש את שיטת המימון המשותף (Matching), המונעת מרשויות חלשות לממש תקציבים ומעמיקה אי-שוויון, ונבטיח מימון מלא או מוגבר לשירותים חיוניים ולאוכלוסיות מוגנות.
נקדם יהדות מכילה ומכבדת, באחריות ובהידברות, באמצעות הרחבת העצמאות של רשויות מקומיות וקהילות לעצב את המרחב הציבורי, את סדרי העדיפויות ואת המענים התרבותיים בהתאם לאופיין ולערכיהן – תוך הגנה על ערכי היסוד של המדינה היהודית והדמוקרטית.
כל רשות תוכל לעצב את השבת שלה ואת המרחב הציבורי, ולספק שירותי מסחר, דת, פנאי, תרבות ותחבורה בהתאם לאורח החיים של כלל תושביה ולאיזונים הנדרשים בין הקהילות השונות. החלטות מסוג זה יחייבו החלטת מועצה ברוב מיוחס, תהליך שיתוף ציבור ואשרור בחוק עזר – כדי להבטיח שהמדיניות מייצגת באופן מאוזן את כלל הקהילות.
נוביל העברת ניהול שירותי הדת מהמועצות הדתיות לרשויות המקומיות, תוך הבטחת המשכיות השירות ושמירה על זכויות העובדים, ובחירת רבני ערים על ידי מועצת הרשות, בהתאם לייצוג הקהילות השונות.
נקדם, באופן מדורג, אחראי, מלווה ומפוקח, את חיזוק העצמאות הכלכלית והפיסקלית של הרשויות. נקדם הרחבת ההכנסות העצמיות והגמישות התקציבית של הרשויות, ונחזק את השדרה הפיננסית ואת הגזברות כתשתית לניהול תקציבי אחראי.
נבחן הסרת חסמים רגולטוריים לפיתוח כלכלי מקומי, ולצד כל הקלה – נלווה בפיקוח שוטף והדוק, כך שהפיתוח לא יבוא על חשבון המנהל התקין. נקדם הסדרה וחלוקה הוגנת של ההכנסות מאזורי תעשייה, בסיסי צה"ל ותשתיות לאומיות – לפי נתונים אזוריים ופיננסיים, וללא שיקולים מגזריים או פוליטיים. הכלים יותאמו ליכולת כל רשות, עם דגש על בניית יכולת ברשויות החלשות.
